Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ה׳ באדר ב׳ תשפ״ד | 15 מרץ 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא יז

הדף היום מוקדש ע"י קרן קרטר לכבוד יום הולדת של ג'ולי הילטון דנן. "מזל טוב לחברותא הראשונה שלי."

באילו מקרים בנאדם הוחזק כששקרן ולא נאמן להעיד שפרע חוב? רב נחמן צוטט כמי שמבחין בין מקרה שבו בית הדין קבע "צא תן לו" "חייב את ליתן לו". עם זאת, היו שתי גרסאות שונות למקרה שבו הבחין רב נחמן בין המקרים ולא האמין ללווה. מובאות שני מאמרים של רבי יוחנן גם לגבי מקרים שמחזיקים בנאדם כשקרן ולא מקבלים שבועתו לפטור את עצמו מתשלום. רבי אסי מצטט את רבי יוחנן שאמר שאם נמצא שטר חוב בשוק חתומה על ידי בית הדין עם התאריך של היום, אפשר להניח שהוא עדיין לא נפרע מאחר שבדרך כלל אנשים לא מחזירים הלוואות באותו היום. הקשו שזה סותר קביעה אחרת של רבי יוחנן שמתבססת על כך שאנשים יכולים להחזיר הלוואות באותו היום. זה נפתר בשתי דרכים אפשריות. רבי יוחנן אומר עוד אמירה שאם יש משהו שנחשב כמעשה בית דין, כגון כתובה, אז אין סומכים על הבעל לומר "פרעתי" (אם אין ביכולתם להביא עדים להוכיח זאת) גם אם לאשה אין שטר כתובה ביד. רבי חייא בר אבא מקשה רבי יוחנן שהרי דבריו הם מופיעים כבר במשנה? רבי יוחנן משיב באומרו שלולא דבריו לא היה ברור שיש להבין כך מהמשנה. אביי מציע שמה שאמר רבי יוחנן תואם את דברי המשנה, אך לאחר מכן משנה את דעתו ומסביר שכן, תוך שימוש כהוכחה במקרה של אלמנה מארוסין המקבלת כספי כתובה על אף שאין לה כתובה. מר קשישא מנסה למצוא מקור להלכה של אביי על ארוסה ממשנה אך דוחה את הצעתו.

ואמר פרעתי נאמן בא מלוה לכתוב אין כותבין ונותנין לו

חייב אתה ליתן לו ואמר פרעתי אינו נאמן בא מלוה לכתוב כותבין ונותנין לו

רב זביד משמיה דרב נחמן אמר בין צא תן לו בין חייב אתה ליתן לו ואמר פרעתי נאמן בא מלוה לכתוב אין כותבין ונותנין לו

אלא אי איכא לפלוגי הכי הוא דאיכא לפלוגי אמרו לו צא תן לו ואמר פרעתי והעדים מעידין אותו שלא פרעו וחזר ואמר פרעתי הוחזק כפרן לאותו ממון

חייב אתה ליתן לו ואמר פרעתי והעדים מעידין אותו שלא פרע וחזר ואמר פרעתי לא הוחזק כפרן לאותו ממון

מאי טעמא אשתמוטי הוא קא משתמיט מיניה סבר עד דמעיינו בי רבנן בדיני

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום והעדים מעידים אותו שיש לו וחזר ואמר פרעתי הוחזק כפרן לאותו ממון

כי הא דשבתאי בריה דרבי מרינוס כתב לה לכלתיה איצטלא דמילתא בכתובתה וקבלה עליה אירכס כתובתה אמר לה לא היו דברים מעולם אתו סהדי ואמרי אין כתב לה לסוף אמר להו פרעתיה אתא לקמיה דרבי חייא אמר ליה הוחזקת כפרן לאותה איצטלא

אמר רבי אבין אמר רבי אלעא אמר רבי יוחנן היה חייב לחבירו שבועה ואמר נשבעתי והעדים מעידין אותו שלא נשבע וחזר ואמר נשבעתי הוחזק כפרן לאותה שבועה

אמרוה קמיה דרבי אבהו אמר להו מסתברא מלתא דרבי אבין שנתחייב שבועה בבית דין אבל חייב עצמו שבועה [נאמן] עביד איניש דמקרי ואמר אהדרוה קמיה דרבי אבין אמר להו אנא נמי בבית דין אמרי

איתמר נמי אמר רבי אבין אמר רבי אלעא אמר רבי יוחנן היה חייב לחבירו שבועה בבית דין ואמר נשבעתי והעדים מעידין אותו שלא נשבע וחזר ואמר נשבעתי הוחזק כפרן לאותה שבועה

אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן המוצא שטר חוב בשוק וכתוב בו הנפק וכתוב בו זמנו בו ביום יחזירו לבעלים

אי משום כתב ללות ולא לוה הא כתוב בו הנפק אי משום פרעון לפריעה בת יומא לא חיישינן

אמר ליה רבי זירא לרבי אסי מי אמר רבי יוחנן הכי הא את הוא דאמרת משמיה דרבי יוחנן שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו שכבר נמחל שיעבודו

אימת אילימא למחר וליומא חרא מאי אריא שכבר נמחל שעבודו תיפוק ליה דהוה ליה מוקדם ותנן שטרי חוב המוקדמין פסולין

אלא לאו ביומיה אלמא פרעי אינשי ביומיה

אמר ליה מי קא אמינא דלא פרעי כלל דלא שכיחי אינשי דפרעי ביומיה קא אמינא

רב כהנא אמר כשחייב מודה אי הכי מאי למימרא

מהו דתימא האי מפרע פרעיה והאי דקא אמר לא פרעתיה משום דקבעי מהדר למזפא ביה זמנא אחריתי ולפשיטי דספרא חייש קא משמע לן דאם כן מלוה גופיה לא שבק סבר שמעי בי רבנן ומפסדי לי

מאי שנא מהא דתנן מצא שטרי חוב אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר

ואוקימנא כשחייב מודה ומשום שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי ואתי למטרף לקוחות מניסן ועד תשרי שלא כדין

ולא אמרינן דאם כן מלוה גופיה לא שביק דאמר ליה כתוב שטרא אחרינא בתשרי דדלמא שמעי רבנן ומפסדי לי

אמרי התם משום דאית ליה רווחא דקא טריף לקוחות מניסן ועד תשרי מינח ניחא ליה ולא אמר ולא מידי הכא כיון דלית ליה רווחא דסוף סוף שטרא האידנא כתיב מאי איכא דקטריף לקוחות בשטר שנמחל שיעבודו לא שביק

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען אחר מעשה בית דין


לא אמר כלום מאי טעמא כל מעשה בית דין כמאן דנקיט שטרא בידיה דמי

אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן ולא משנתינו היא זו הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה

אמר ליה אי לאו דדלאי לך חספא לא משכחת מרגניתא תותה

אמר אביי מאי מרגניתא דלמא במקום שאין כותבין כתובה עסקינן דגט היינו כתובתה אבל במקום שכותבין כתובה אי נקיטא כתובה גביא אי לא לא גביא

הדר אמר אביי לאו מלתא היא דאמרי דאי סלקא דעתך במקום שאין כותבין כתובה עסקינן אבל במקום שכותבין כתובה אי נקיטא כתובה גביא אי לא לא גביא אלמנה מן האירוסין במאי גביא

בעדי מיתת בעל לטעון ולימא פרעתיה וכי תימא הכי נמי אם כן מה הועילו חכמים בתקנתן

אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי ואלמנה מן האירוסין דאית לה כתובה מנא לן

אילימא מהא דתנן נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין ובין מן הנישואין גובה את הכל דלמא היכא דכתב לה

וכי תימא מאי למימרא לאפוקי מדרבי אלעזר בן עזריה דאמר שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה אצטריכא ליה

דיקא נמי דקתני גובה את הכל אי אמרת בשלמא דכתב לה היינו דקא תני גובה את הכל אלא אי אמרת דלא כתב לה



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא מציעא יז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא יז

ואמר פרעתי נאמן בא מלוה לכתוב אין כותבין ונותנין לו

חייב אתה ליתן לו ואמר פרעתי אינו נאמן בא מלוה לכתוב כותבין ונותנין לו

רב זביד משמיה דרב נחמן אמר בין צא תן לו בין חייב אתה ליתן לו ואמר פרעתי נאמן בא מלוה לכתוב אין כותבין ונותנין לו

אלא אי איכא לפלוגי הכי הוא דאיכא לפלוגי אמרו לו צא תן לו ואמר פרעתי והעדים מעידין אותו שלא פרעו וחזר ואמר פרעתי הוחזק כפרן לאותו ממון

חייב אתה ליתן לו ואמר פרעתי והעדים מעידין אותו שלא פרע וחזר ואמר פרעתי לא הוחזק כפרן לאותו ממון

מאי טעמא אשתמוטי הוא קא משתמיט מיניה סבר עד דמעיינו בי רבנן בדיני

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום והעדים מעידים אותו שיש לו וחזר ואמר פרעתי הוחזק כפרן לאותו ממון

כי הא דשבתאי בריה דרבי מרינוס כתב לה לכלתיה איצטלא דמילתא בכתובתה וקבלה עליה אירכס כתובתה אמר לה לא היו דברים מעולם אתו סהדי ואמרי אין כתב לה לסוף אמר להו פרעתיה אתא לקמיה דרבי חייא אמר ליה הוחזקת כפרן לאותה איצטלא

אמר רבי אבין אמר רבי אלעא אמר רבי יוחנן היה חייב לחבירו שבועה ואמר נשבעתי והעדים מעידין אותו שלא נשבע וחזר ואמר נשבעתי הוחזק כפרן לאותה שבועה

אמרוה קמיה דרבי אבהו אמר להו מסתברא מלתא דרבי אבין שנתחייב שבועה בבית דין אבל חייב עצמו שבועה [נאמן] עביד איניש דמקרי ואמר אהדרוה קמיה דרבי אבין אמר להו אנא נמי בבית דין אמרי

איתמר נמי אמר רבי אבין אמר רבי אלעא אמר רבי יוחנן היה חייב לחבירו שבועה בבית דין ואמר נשבעתי והעדים מעידין אותו שלא נשבע וחזר ואמר נשבעתי הוחזק כפרן לאותה שבועה

אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן המוצא שטר חוב בשוק וכתוב בו הנפק וכתוב בו זמנו בו ביום יחזירו לבעלים

אי משום כתב ללות ולא לוה הא כתוב בו הנפק אי משום פרעון לפריעה בת יומא לא חיישינן

אמר ליה רבי זירא לרבי אסי מי אמר רבי יוחנן הכי הא את הוא דאמרת משמיה דרבי יוחנן שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו שכבר נמחל שיעבודו

אימת אילימא למחר וליומא חרא מאי אריא שכבר נמחל שעבודו תיפוק ליה דהוה ליה מוקדם ותנן שטרי חוב המוקדמין פסולין

אלא לאו ביומיה אלמא פרעי אינשי ביומיה

אמר ליה מי קא אמינא דלא פרעי כלל דלא שכיחי אינשי דפרעי ביומיה קא אמינא

רב כהנא אמר כשחייב מודה אי הכי מאי למימרא

מהו דתימא האי מפרע פרעיה והאי דקא אמר לא פרעתיה משום דקבעי מהדר למזפא ביה זמנא אחריתי ולפשיטי דספרא חייש קא משמע לן דאם כן מלוה גופיה לא שבק סבר שמעי בי רבנן ומפסדי לי

מאי שנא מהא דתנן מצא שטרי חוב אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר

ואוקימנא כשחייב מודה ומשום שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי ואתי למטרף לקוחות מניסן ועד תשרי שלא כדין

ולא אמרינן דאם כן מלוה גופיה לא שביק דאמר ליה כתוב שטרא אחרינא בתשרי דדלמא שמעי רבנן ומפסדי לי

אמרי התם משום דאית ליה רווחא דקא טריף לקוחות מניסן ועד תשרי מינח ניחא ליה ולא אמר ולא מידי הכא כיון דלית ליה רווחא דסוף סוף שטרא האידנא כתיב מאי איכא דקטריף לקוחות בשטר שנמחל שיעבודו לא שביק

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען אחר מעשה בית דין


לא אמר כלום מאי טעמא כל מעשה בית דין כמאן דנקיט שטרא בידיה דמי

אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן ולא משנתינו היא זו הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה

אמר ליה אי לאו דדלאי לך חספא לא משכחת מרגניתא תותה

אמר אביי מאי מרגניתא דלמא במקום שאין כותבין כתובה עסקינן דגט היינו כתובתה אבל במקום שכותבין כתובה אי נקיטא כתובה גביא אי לא לא גביא

הדר אמר אביי לאו מלתא היא דאמרי דאי סלקא דעתך במקום שאין כותבין כתובה עסקינן אבל במקום שכותבין כתובה אי נקיטא כתובה גביא אי לא לא גביא אלמנה מן האירוסין במאי גביא

בעדי מיתת בעל לטעון ולימא פרעתיה וכי תימא הכי נמי אם כן מה הועילו חכמים בתקנתן

אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי ואלמנה מן האירוסין דאית לה כתובה מנא לן

אילימא מהא דתנן נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין ובין מן הנישואין גובה את הכל דלמא היכא דכתב לה

וכי תימא מאי למימרא לאפוקי מדרבי אלעזר בן עזריה דאמר שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה אצטריכא ליה

דיקא נמי דקתני גובה את הכל אי אמרת בשלמא דכתב לה היינו דקא תני גובה את הכל אלא אי אמרת דלא כתב לה


גלול כלפי מעלה