Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג באדר א׳ תשפ״ד | 3 מרץ 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא ד

סימניות מושגים לבבא מציעא (PDF)

הלימוד השבוע מוקדש ע"י רחל סאבין לע"נ אביה, שלום בן שמואל.

הדף היום מוקדש ע"י מרים טננבאום לכבוד רינה יהלום ולע"נ רבקה ברוך. "רינה, 'תלמידה לשעבר' ו'בת בית' היקרה, וחברתה הקרובה, רבקה ברוך הי"ד, תכננו להיות חברותות להתחיל את מסע הדף היומי ביחד. רינה מתחילה ללמוד בבא מציעא עכשיו לזכרה של רבקה. שהלימוד של רינה יהיה עבורה מקור כוח, וזכות לכל עם ישראל."

הגמרא מסיקה שהקל וחומר שממנו גזר רבי חייא ששני עדים המעידים על חצי תביעה מחייבים את הנתבע בשבועה על השאר, נלמד ביחד ממודה במקצת, ומעד אחד, ששניהם מחייבים שבועה. רבי חייא גם הוכיח הלכה זו משנתנו. אולם לאחר שהעלתה על כך קושי, מסיקה הגמרא שרבי חייא הביא את משנתנו כהוכחה להלכה אחרת – שהמודה במקצת ואמר 'הילך' גם חייב להישבע על השאר. רב ששת חולק על רבי חייא ואינו מחייב שבועה במקרה זה. ברייתא מובאת להעלות קושי נגד רבי חייא, אך נפתרת. ואז מובא גרסה אחרת של אותו קושי, תוך שימוש בדעה החולקת באותה ברייתא (דעת ר' עקיבא) כדי להעלות קושי נגד רב ששת, אך נפתר. קושי נוסף מובא ממשנה בשבועות לח: נגד דעתו של רב ששת אך גם הוא נפתר.

תאמר בעדים שעל מה שכפר הוא נשבע

אלא אמר רב פפא אתי מגלגול שבועה דעד אחד

מה לגלגול שבועה דעד אחד שכן שבועה גוררת שבועה תאמר בעדים דממון קא מחייבי

פיו יוכיח מה לפיו שכן אינו בהכחשה עד אחד יוכיח שישנו בהכחשה ומחייבו שבועה

מה לעד אחד שכן על מה שמעיד הוא נשבע תאמר בעדים שעל מה שכפר הוא נשבע פיו יוכיח

וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שעל ידי טענה וכפירה הן באין ונשבע אף אני אביא עדים שעל ידי טענה וכפירה הם באין ונשבע

מה להצד השוה שבהן שכן לא הוחזק כפרן תאמר בעדים שכן הוחזק כפרן

ובעדים מי הוחזק כפרן והאמר רב אידי בר אבין אמר רב חסדא הכופר במלוה כשר לעדות בפיקדון פסול לעדות

אלא פריך הכי מה להצד השוה שבהן שכן אינן בתורת הזמה תאמר בעדים שישנן בתורת הזמה

הא לא קשיא רבי חייא תורת הזמה לא פריך

אלא דקאמר ותנא תונא מי דמי התם למלוה אית ליה סהדי ללוה לית ליה סהדי דלא מסיק ליה ולא מידי דאי הוו ליה סהדי ללוה דלא מסיק ליה ולא מידי לא בעי רבי חייא לאשתבועי הכא כי היכי דאנן סהדי בהאי אנן סהדי בהאי ואפילו הכי משתבעי

אלא כי איתמר ותנא תונא אאידך דרבי חייא איתמר דאמר רבי חייא מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא חמישים זוז והילך חייב

מאי טעמא הילך נמי כמודה מקצת הטענה דמי

ותנא תונא שנים אוחזין בטלית

והא הכא כיון דתפיס אנן סהדי דמאי דתפיס הילך הוא וקתני ישבע

ורב ששת אמר הילך פטור מאי טעמא כיון דאמר ליה הילך הני זוזי דקא מודי בגוייהו כמאן דנקיט להו מלוה דמי באינך חמשים הא לא מודי הלכך ליכא הודאת מקצת הטענה

ולרב ששת קשיא מתניתין אמר לך רב ששת מתניתין תקנת חכמים היא

ואידך אין תקנת חכמים היא ומיהו אי אמרת בשלמא מדאורייתא הילך חייב מתקני רבנן שבועה כעין דאורייתא אלא אי אמרת מדאורייתא הילך פטור מתקני רבנן שבועה דליתא דכוותה בדאורייתא

מיתיבי


סלעים דינרין מלוה אומר חמש ולוה אומר שלש רבי שמעון בן אלעזר אומר הואיל והודה מקצת הטענה ישבע רבי עקיבא אומר אינו אלא כמשיב אבידה ופטור

קתני מיהת רבי שמעון בן אלעזר אומר הואיל והודה מקצת הטענה ישבע טעמא דאמר שלש הא שתים פטור והאי שטר דקמודי ביה הילך הוא ושמע מינה הילך פטור

לא לעולם אימא לך שתים חייב והאי דקתני שלש לאפוקי מדרבי עקיבא דאמר משיב אבידה הוי ופטור קא משמע לן דמודה מקצת הטענה הוי וחייב

אי הכי רבי שמעון בן אלעזר אומר הואיל והודה מקצת הטענה ישבע אף זה ישבע מבעי ליה

אלא לעולם שתים פטור והילך חייב ושאני הכא דקא מסייע ליה שטרא

אי נמי משום דהוה ליה שטר שעבוד קרקעות ואין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות

איכא דמותיב מסיפא רבי עקיבא אומר אינו אלא כמשיב אבידה ופטור טעמא דאמר שלש הא שתים חייב והא שטר כיון דקא מודי ביה כהילך דמי שמע מינה הילך חייב

לא לעולם אימא לך שתים נמי פטור והאי דקתני שלש לאפוקי מדרבי שמעון בן אלעזר דאמר מודה מקצת הטענה הוי וחייב קא משמע לן דמשיב אבידה הוי ופטור

הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך שתים חייב בשלש היכי פטר ליה רבי עקיבא האי אערומי קא מערים סבר אי אמינא שתים בעינא אשתבועי אימא שלש דאהוי כמשיב אבידה ואיפטר אלא שמע מינה שתים נמי פטור

אלא קשיא לרבי חייא שאני התם דקא מסייע ליה שטרא אי נמי משום דהוה ליה שטר שעבוד קרקעות ואין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות

מתיב מר זוטרא בריה דרב נחמן טענו כלים וקרקעות הודה בכלים וכפר בקרקעות הודה בקרקעות וכפר בכלים פטור הודה מקצת קרקעות פטור מקצת כלים חייב

טעמא דכלים וקרקעות דקרקע לאו בת שבועה היא הא כלים וכלים דומיא דכלים וקרקעות חייב היכי דמי לאו דאמר ליה הילך ושמע מינה הילך חייב

לא לעולם אימא לך כלים וכלים נמי פטור והא דקתני כלים וקרקעות הא קא משמע לן הודה במקצת כלים חייב אף על הקרקעות

מאי קא משמע לן זוקקין תנינא זוקקין הנכסים שאין להן אחריות את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהם

הכא עיקר התם אגב גררא נסבה



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

ayelet he BAVA metziah

הקדמה למסכת בבא מציעא

הקדמה למסכת בבא מציעא עם ד"ר איילת הופמן ליבזון להאזנה: https://traffic.libsyn.com/secure/hadran-he/IntroBavaMetziaHeb.mp3 לצפייה:  

גפת בדף היומי

שבועת מודה במקצת – גפת 137

בבית הדין חוץ מהכלים המוכרים של חיוב ממון ועונשים של מלקות ומיתה – יש כלי נוסף לדיינים והוא השבועה בשם ה'.. מה תפקיד השבועה ומתי מחייב הדיין בה? הצטרפו אלינו למחלוקת רש"י ותוספות בעניין שבועת מודה במקצת בה ננסה לעמוד על סודה של השבועה, על הבנת חז"ל בפסיכולוגיה של נפש האדם ועל השאלה האם קצת…

בבא מציעא ד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא ד

תאמר בעדים שעל מה שכפר הוא נשבע

אלא אמר רב פפא אתי מגלגול שבועה דעד אחד

מה לגלגול שבועה דעד אחד שכן שבועה גוררת שבועה תאמר בעדים דממון קא מחייבי

פיו יוכיח מה לפיו שכן אינו בהכחשה עד אחד יוכיח שישנו בהכחשה ומחייבו שבועה

מה לעד אחד שכן על מה שמעיד הוא נשבע תאמר בעדים שעל מה שכפר הוא נשבע פיו יוכיח

וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שעל ידי טענה וכפירה הן באין ונשבע אף אני אביא עדים שעל ידי טענה וכפירה הם באין ונשבע

מה להצד השוה שבהן שכן לא הוחזק כפרן תאמר בעדים שכן הוחזק כפרן

ובעדים מי הוחזק כפרן והאמר רב אידי בר אבין אמר רב חסדא הכופר במלוה כשר לעדות בפיקדון פסול לעדות

אלא פריך הכי מה להצד השוה שבהן שכן אינן בתורת הזמה תאמר בעדים שישנן בתורת הזמה

הא לא קשיא רבי חייא תורת הזמה לא פריך

אלא דקאמר ותנא תונא מי דמי התם למלוה אית ליה סהדי ללוה לית ליה סהדי דלא מסיק ליה ולא מידי דאי הוו ליה סהדי ללוה דלא מסיק ליה ולא מידי לא בעי רבי חייא לאשתבועי הכא כי היכי דאנן סהדי בהאי אנן סהדי בהאי ואפילו הכי משתבעי

אלא כי איתמר ותנא תונא אאידך דרבי חייא איתמר דאמר רבי חייא מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא חמישים זוז והילך חייב

מאי טעמא הילך נמי כמודה מקצת הטענה דמי

ותנא תונא שנים אוחזין בטלית

והא הכא כיון דתפיס אנן סהדי דמאי דתפיס הילך הוא וקתני ישבע

ורב ששת אמר הילך פטור מאי טעמא כיון דאמר ליה הילך הני זוזי דקא מודי בגוייהו כמאן דנקיט להו מלוה דמי באינך חמשים הא לא מודי הלכך ליכא הודאת מקצת הטענה

ולרב ששת קשיא מתניתין אמר לך רב ששת מתניתין תקנת חכמים היא

ואידך אין תקנת חכמים היא ומיהו אי אמרת בשלמא מדאורייתא הילך חייב מתקני רבנן שבועה כעין דאורייתא אלא אי אמרת מדאורייתא הילך פטור מתקני רבנן שבועה דליתא דכוותה בדאורייתא

מיתיבי


סלעים דינרין מלוה אומר חמש ולוה אומר שלש רבי שמעון בן אלעזר אומר הואיל והודה מקצת הטענה ישבע רבי עקיבא אומר אינו אלא כמשיב אבידה ופטור

קתני מיהת רבי שמעון בן אלעזר אומר הואיל והודה מקצת הטענה ישבע טעמא דאמר שלש הא שתים פטור והאי שטר דקמודי ביה הילך הוא ושמע מינה הילך פטור

לא לעולם אימא לך שתים חייב והאי דקתני שלש לאפוקי מדרבי עקיבא דאמר משיב אבידה הוי ופטור קא משמע לן דמודה מקצת הטענה הוי וחייב

אי הכי רבי שמעון בן אלעזר אומר הואיל והודה מקצת הטענה ישבע אף זה ישבע מבעי ליה

אלא לעולם שתים פטור והילך חייב ושאני הכא דקא מסייע ליה שטרא

אי נמי משום דהוה ליה שטר שעבוד קרקעות ואין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות

איכא דמותיב מסיפא רבי עקיבא אומר אינו אלא כמשיב אבידה ופטור טעמא דאמר שלש הא שתים חייב והא שטר כיון דקא מודי ביה כהילך דמי שמע מינה הילך חייב

לא לעולם אימא לך שתים נמי פטור והאי דקתני שלש לאפוקי מדרבי שמעון בן אלעזר דאמר מודה מקצת הטענה הוי וחייב קא משמע לן דמשיב אבידה הוי ופטור

הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך שתים חייב בשלש היכי פטר ליה רבי עקיבא האי אערומי קא מערים סבר אי אמינא שתים בעינא אשתבועי אימא שלש דאהוי כמשיב אבידה ואיפטר אלא שמע מינה שתים נמי פטור

אלא קשיא לרבי חייא שאני התם דקא מסייע ליה שטרא אי נמי משום דהוה ליה שטר שעבוד קרקעות ואין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות

מתיב מר זוטרא בריה דרב נחמן טענו כלים וקרקעות הודה בכלים וכפר בקרקעות הודה בקרקעות וכפר בכלים פטור הודה מקצת קרקעות פטור מקצת כלים חייב

טעמא דכלים וקרקעות דקרקע לאו בת שבועה היא הא כלים וכלים דומיא דכלים וקרקעות חייב היכי דמי לאו דאמר ליה הילך ושמע מינה הילך חייב

לא לעולם אימא לך כלים וכלים נמי פטור והא דקתני כלים וקרקעות הא קא משמע לן הודה במקצת כלים חייב אף על הקרקעות

מאי קא משמע לן זוקקין תנינא זוקקין הנכסים שאין להן אחריות את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהם

הכא עיקר התם אגב גררא נסבה


גלול כלפי מעלה