Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ׳ בניסן תשפ״ד | 28 אפריל 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא ס

מה מותר בהפעלת פרקטיקה עסקית הוגנת – האם ניתן לערבב תוצרת משדות שונים, לדלל יין ביין לפני המכירה, וכו'? מהם הגורמים הרלוונטיים בקביעה מה מותר/אסור? אילו טקטיקות מותרות/אסורות בסביבה עסקית תחרותית? יש גישות שונות לשאלה זו. הפרק החמישי עוסק באיסור ריבית. המשנה מתחילה בתיאור של ריבית האסורה על פי התורה וריבית האסורה על פי חכמים. הגמרא מתרגמת את המונחים המופיעים בתורה – נשך (הפסד עבור הלווה) ותרבית (רווח עבור המלווה) ומסבירה ששני המונחים משמשים כדי ללמד שיש שתי מצוות לא תעשה הקשורות למי שמלווה/לווה כסף עם ריבית וכל מי שעושה כך עובר על שניהם.

ואין צריך לומר חדשים בישנים

באמת אמרו ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו אין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו את שמריו

מי שנתערב מים ביינו לא ימכרנו בחנות אלא אם כן הודיעו ולא לתגר אף על פי שהודיעו שאינו אלא לרמות בו מקום שנהגו להטיל מים ביין יטילו

התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת מחמש גתות ונותן לתוך פיטום אחד ובלבד שלא יהא מתכוין לערב

גמ׳ תנו רבנן אין צריך לומר חדשות מארבע וישנות משלש דאין מערבין אלא אפילו חדשות משלש וישנות מארבע אין מערבין מפני שאדם רוצה לישנן

באמת אמרו ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו וכו׳ אמר רבי אלעזר עדא אמרה כל באמת אמרו הלכה היא

אמר רב נחמן ובין הגיתות שנו

והאידנא דקא מערבי שלא בין הגיתות אמר רב פפא דידעי וקא מחלי רב אחא בריה דרב איקא אמר הא מני רבי אחא היא דתניא רבי אחא מתיר בדבר הנטעם

ואין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו את שמריו וכו׳ והא אמרת רישא אין מערבין כלל וכי תימא מאי נותן לו את שמריו דקא מודע ליה הא מדקתני סיפא לא ימכרנו בחנות אלא אם כן מודיעו ולא לתגר אף על פי שמודיעו מכלל דרישא אף על גב דלא מודע ליה

אמר רב יהודה הכי קאמר אין מערבין שמרים של אמש בשל יום ולא של יום בשל אמש אבל נותן לו את שמריו תניא נמי הכי רבי יהודה אומר השופה יין לחבירו הרי זה לא יערב של אמש בשל יום ולא של יום בשל אמש אבל מערב של אמש בשל אמש ושל יום בשל יום

מי שנתערב מים ביינו הרי זה לא ימכרנו בחנות אלא אם כן מודיעו וכו׳ רבא אייתו ליה חמרא מחנותא מזגיה טעמיה לא הוה בסים שדריה לחנותא אמר ליה אביי והא אנן תנן ולא לתגר אף על פי שהודיעו אמר ליה מזגא דידי מידע ידיע וכי תימא דטפי ומחייליה ומזבין ליה אם כן אין לדבר סוף

מקום שנהגו להטיל מים ביין יטילו וכו׳ תנא למחצה לשליש ולרביע אמר רב ובין הגיתות שנו

מתני׳ רבי יהודה אומר לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבא אצלו וחכמים מתירין ולא יפחות את השער וחכמים אומרים זכור לטוב

לא יבור את הגריסין דברי אבא שאול וחכמים מתירין ומודים שלא יבור מעל פי מגורה שאינו אלא כגונב את העין אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים

גמ׳ מאי טעמייהו דרבנן דאמר ליה אנא מפליגנא אמגוזי ואת פליג שיסקי

ולא יפחות את השער וחכמים אומרים זכור לטוב וכו׳ מאי טעמא דרבנן


משום דקא מרווח לתרעא

ולא יבור את הגריסין דברי אבא שאול וחכמים מתירין וכו׳ מאן חכמים רבי אחא דתניא רבי אחא מתיר בדבר הנראה

אין מפרכסין לא את האדם וכו׳ ולא את הכלים תנו רבנן אין משרבטין את הבהמה ואין נופחין בקרביים ואין שורין את הבשר במים מאי אין משרבטין הכא תרגמו מיא דחיזרא זעירי אמר רב כהנא מזקפתא

שמואל שרא למרמא תומי לסרבלא רב יהודה שרא לכסכוסי קרמי רבה שרא למידק צרדי רבא שרא לצלומי גירי רב פפא בר שמואל שרא לצלומי דיקולי והא אנן תנן אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים לא קשיא הא בחדתי הא בעתיקי

פרכוס דאדם מאי היא כי הא דההוא עבדא סבא דאזל צבעיה לרישיה ולדיקניה אתא לקמיה דרבא אמר ליה זיבנן אמר ליה יהיו עניים בני ביתך

אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל זבניה יומא חד אמר ליה אשקיין מיא אזל חווריה לרישיה ולדיקניה אמר ליה חזי דאנא קשיש מאבוך קרי אנפשיה צדיק מצרה נחלץ ויבא אחר תחתיו

הדרן עלך הזהב

מתני׳ איזהו נשך ואיזהו תרבית

איזהו נשך המלוה סלע בחמשה דינרין סאתים חטין בשלש אסור מפני שהוא נושך

ואיזהו תרבית המרבה בפירות כיצד לקח הימנו חטין בדינר זהב הכור וכן השער עמדו חטין בשלשים דינרין

אמר לו תן לי חטי שאני רוצה למוכרן וליקח בהן יין אמר לו הרי חטיך עשויות עלי בשלשים והרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו

גמ׳ מדשביק לריבית דאורייתא וקא מפרש דרבנן מכלל דאורייתא דנשך ותרבית חדא מלתא היא והא קראי כתיבי נשך כסף וריבית אוכל

ותיסברא דאיכא נשך בלא תרבית ותרבית בלא נשך נשך בלא תרבית היכי דמי

אי דאוזפיה מאה במאה ועשרים מעיקרא קיימי מאה בדנקא ולבסוף קיימי מאה ועשרים בדנקא נשך איכא דקא נכית ליה דקא שקיל מיניה מידי דלא יהיב ותרבית ליכא דלית ליה רווחא דדנקא אוזפיה ודנקא קא שקיל מיניה

סוף סוף אי בתר מעיקרא אזלת הרי נשך והרי תרבית אי בתר בסוף אזלת לא נשך איכא ולא תרבית איכא

ותו תרבית בלא נשך היכי דמי אי דאוזיף מאה במאה מעיקרא קיימי מאה בדנקא ולבסוף מאה בחומשא

אי בתר מעיקרא אזלת לא נשך איכא ולא תרבית איכא אי בתר סוף אזלת הרי נשך והרי תרבית

אלא אמר רבא אי אתה מוצא לא נשך בלא תרבית ולא תרבית בלא נשך ולא חלקן הכתוב אלא לעבור עליו בשני לאוין

תנו רבנן את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך אין לי אלא נשך בכסף ורבית באוכל נשך באוכל מנין תלמוד לומר נשך אכל רבית בכסף מנין תלמוד לומר נשך כסף



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא מציעא ס

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא ס

ואין צריך לומר חדשים בישנים

באמת אמרו ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו אין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו את שמריו

מי שנתערב מים ביינו לא ימכרנו בחנות אלא אם כן הודיעו ולא לתגר אף על פי שהודיעו שאינו אלא לרמות בו מקום שנהגו להטיל מים ביין יטילו

התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת מחמש גתות ונותן לתוך פיטום אחד ובלבד שלא יהא מתכוין לערב

גמ׳ תנו רבנן אין צריך לומר חדשות מארבע וישנות משלש דאין מערבין אלא אפילו חדשות משלש וישנות מארבע אין מערבין מפני שאדם רוצה לישנן

באמת אמרו ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו וכו׳ אמר רבי אלעזר עדא אמרה כל באמת אמרו הלכה היא

אמר רב נחמן ובין הגיתות שנו

והאידנא דקא מערבי שלא בין הגיתות אמר רב פפא דידעי וקא מחלי רב אחא בריה דרב איקא אמר הא מני רבי אחא היא דתניא רבי אחא מתיר בדבר הנטעם

ואין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו את שמריו וכו׳ והא אמרת רישא אין מערבין כלל וכי תימא מאי נותן לו את שמריו דקא מודע ליה הא מדקתני סיפא לא ימכרנו בחנות אלא אם כן מודיעו ולא לתגר אף על פי שמודיעו מכלל דרישא אף על גב דלא מודע ליה

אמר רב יהודה הכי קאמר אין מערבין שמרים של אמש בשל יום ולא של יום בשל אמש אבל נותן לו את שמריו תניא נמי הכי רבי יהודה אומר השופה יין לחבירו הרי זה לא יערב של אמש בשל יום ולא של יום בשל אמש אבל מערב של אמש בשל אמש ושל יום בשל יום

מי שנתערב מים ביינו הרי זה לא ימכרנו בחנות אלא אם כן מודיעו וכו׳ רבא אייתו ליה חמרא מחנותא מזגיה טעמיה לא הוה בסים שדריה לחנותא אמר ליה אביי והא אנן תנן ולא לתגר אף על פי שהודיעו אמר ליה מזגא דידי מידע ידיע וכי תימא דטפי ומחייליה ומזבין ליה אם כן אין לדבר סוף

מקום שנהגו להטיל מים ביין יטילו וכו׳ תנא למחצה לשליש ולרביע אמר רב ובין הגיתות שנו

מתני׳ רבי יהודה אומר לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבא אצלו וחכמים מתירין ולא יפחות את השער וחכמים אומרים זכור לטוב

לא יבור את הגריסין דברי אבא שאול וחכמים מתירין ומודים שלא יבור מעל פי מגורה שאינו אלא כגונב את העין אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים

גמ׳ מאי טעמייהו דרבנן דאמר ליה אנא מפליגנא אמגוזי ואת פליג שיסקי

ולא יפחות את השער וחכמים אומרים זכור לטוב וכו׳ מאי טעמא דרבנן


משום דקא מרווח לתרעא

ולא יבור את הגריסין דברי אבא שאול וחכמים מתירין וכו׳ מאן חכמים רבי אחא דתניא רבי אחא מתיר בדבר הנראה

אין מפרכסין לא את האדם וכו׳ ולא את הכלים תנו רבנן אין משרבטין את הבהמה ואין נופחין בקרביים ואין שורין את הבשר במים מאי אין משרבטין הכא תרגמו מיא דחיזרא זעירי אמר רב כהנא מזקפתא

שמואל שרא למרמא תומי לסרבלא רב יהודה שרא לכסכוסי קרמי רבה שרא למידק צרדי רבא שרא לצלומי גירי רב פפא בר שמואל שרא לצלומי דיקולי והא אנן תנן אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים לא קשיא הא בחדתי הא בעתיקי

פרכוס דאדם מאי היא כי הא דההוא עבדא סבא דאזל צבעיה לרישיה ולדיקניה אתא לקמיה דרבא אמר ליה זיבנן אמר ליה יהיו עניים בני ביתך

אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל זבניה יומא חד אמר ליה אשקיין מיא אזל חווריה לרישיה ולדיקניה אמר ליה חזי דאנא קשיש מאבוך קרי אנפשיה צדיק מצרה נחלץ ויבא אחר תחתיו

הדרן עלך הזהב

מתני׳ איזהו נשך ואיזהו תרבית

איזהו נשך המלוה סלע בחמשה דינרין סאתים חטין בשלש אסור מפני שהוא נושך

ואיזהו תרבית המרבה בפירות כיצד לקח הימנו חטין בדינר זהב הכור וכן השער עמדו חטין בשלשים דינרין

אמר לו תן לי חטי שאני רוצה למוכרן וליקח בהן יין אמר לו הרי חטיך עשויות עלי בשלשים והרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו

גמ׳ מדשביק לריבית דאורייתא וקא מפרש דרבנן מכלל דאורייתא דנשך ותרבית חדא מלתא היא והא קראי כתיבי נשך כסף וריבית אוכל

ותיסברא דאיכא נשך בלא תרבית ותרבית בלא נשך נשך בלא תרבית היכי דמי

אי דאוזפיה מאה במאה ועשרים מעיקרא קיימי מאה בדנקא ולבסוף קיימי מאה ועשרים בדנקא נשך איכא דקא נכית ליה דקא שקיל מיניה מידי דלא יהיב ותרבית ליכא דלית ליה רווחא דדנקא אוזפיה ודנקא קא שקיל מיניה

סוף סוף אי בתר מעיקרא אזלת הרי נשך והרי תרבית אי בתר בסוף אזלת לא נשך איכא ולא תרבית איכא

ותו תרבית בלא נשך היכי דמי אי דאוזיף מאה במאה מעיקרא קיימי מאה בדנקא ולבסוף מאה בחומשא

אי בתר מעיקרא אזלת לא נשך איכא ולא תרבית איכא אי בתר סוף אזלת הרי נשך והרי תרבית

אלא אמר רבא אי אתה מוצא לא נשך בלא תרבית ולא תרבית בלא נשך ולא חלקן הכתוב אלא לעבור עליו בשני לאוין

תנו רבנן את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך אין לי אלא נשך בכסף ורבית באוכל נשך באוכל מנין תלמוד לומר נשך אכל רבית בכסף מנין תלמוד לומר נשך כסף


גלול כלפי מעלה