Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״א בניסן תשפ״ד | 29 אפריל 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא סא

מאיפה בתורה נלמד שגם הלווה והמלווה אסורים ללוות/להלוות בריבית? מדוע היה צריך שהתורה תפרט מצוות לא תעשה נפרדות לריבית, גזילה ואונאה – מדוע לא יכולנו לגזור אחת מהשנייה, כיוון שכולן דומות בכך שמישהו לוקח משהו שאינו שלו כדין. מדוע היציאה ממצרים הוזכרה בפסוקים על ריבית, ציצית, ומדידות (משלקות)? רבי יוחנן ורבי אלעזר חולקים בשאלה האם בית הדין יכול לכפות על אנשים שגבו ריבית לפי שיעור קבוע מלכתחילה (ריבית קצוצה) להחזיר את תשלומי הריבית שקיבלו.

אם אינו ענין לנשך כסף שהרי כבר נאמר לא תשיך לאחיך תנהו ענין לרבית כסף

אין לי אלא בלוה במלוה מנין

נאמר נשך בלוה ונאמר נשך במלוה מה נשך האמור בלוה לא חלקת בו בין בכסף בין באוכל בין בנשך בין ברבית אף נשך האמור במלוה לא תחלוק בו בין בכסף בין באוכל בין בנשך בין ברבית מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר נשך כל דבר אשר ישך

רבינא אמר לא נשך באוכל ולא רבית בכסף צריכי קרא דאי כתיב את כספך לא תתן לו בנשך ואכלך במרבית כדקאמרת השתא דכתיב את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך קרי ביה הכי את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית ובנשך ובמרבית לא תתן אכלך

והא תנא נאמר נאמר קאמר

הכי קאמר אילו לא נאמר קרא הייתי אומר גזירה שוה עכשיו שנאמר קרא גזירה שוה לא צריך אלא גזירה שוה למה לי לנשך כל דבר אשר ישך דלא כתב במלוה

אמר רבא למה לי דכתב רחמנא לאו ברבית לאו בגזל לאו באונאה

צריכי דאי כתב רחמנא לאו ברבית משום דחידוש הוא דאפילו בלוה אסרה רחמנא

ואי כתב רחמנא לאו בגזל משום דבעל כרחיה אבל אונאה אימא לא

ואי כתב רחמנא לאו באונאה משום דלא ידע דמחיל

חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי הי תיתי לא לכתוב רחמנא לאו ברבית ותיתי מהנך מה להנך שכן שלא מדעת תאמר ברבית דמדעתיה

לא לכתוב רחמנא לאו באונאה ותיתי מהנך מה להנך שכן אין דרך מקח וממכר בכך

אלא לא לכתוב רחמנא לאו בגזל ותיתי מהנך דמאי פרכת מה לרבית שכן חידוש אונאה תוכיח

מה לאונאה שכן לא ידע ומחיל רבית תוכיח

וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שכן גוזלו אף אני אביא גזל

אמרי הכי נמי אלא לאו בגזל למה לי לכובש שכר שכיר

כובש שכר שכיר בהדיא כתיב ביה לא תעשק שכיר עני ואביון לעבור עליו בשני לאוין

ולוקמה ברבית ואונאה ולעבור עליו בשני לאוין דבר הלמד מעניינו


ובעניינא דשכיר כתיב

לא תגנבו דכתב רחמנא למה לי לכדתניא לא תגנב על מנת למיקט לא תגנב על מנת לשלם תשלומי כפל

אמר ליה רב יימר לרב אשי לאו דכתב רחמנא במשקלות למה לי אמר ליה לטומן משקלותיו במלח היינו גזל מעליא הוא לעבור עליו משעת עשייה

תנו רבנן לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה במדה זו מדידת קרקע שלא ימדוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים במשקל שלא יטמין משקלותיו במלח ובמשורה שלא ירתיח

והלא דברים קל וחומר ומה משורה שהיא אחד משלשים ושלשה בלוג הקפידה עליו תורה קל וחומר להין וחצי הין ושלישית הין ורביעית ההין ולוג וחצי לוג ורביעית הלוג

אמר רבא למה לי דכתב רחמנא יציאת מצרים ברבית יציאת מצרים גבי ציצית יציאת מצרים במשקלות

אמר הקדוש ברוך הוא אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור אני הוא שעתיד ליפרע ממי שתולה מעותיו בנכרי ומלוה אותם לישראל ברבית וממי שטומן משקלותיו במלח וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא

רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא יציאת מצרים דכתב רחמנא גבי שרצים למה לי אמר ליה אמר הקדוש ברוך הוא אני הוא שהבחנתי בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור אני עתיד ליפרע ממי שמערב קרבי דגים טמאין בקרבי דגים טהורין ומוכרן לישראל

אמר ליה אנא המעלה קא קשיא לי מאי שנא הכא המעלה דכתב רחמנא

אמר ליה לכדתנא דבי רבי ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל אמר הקדוש ברוך הוא אילמלא (לא) העליתי את ישראל ממצרים אלא בשביל דבר זה שאין מטמאין בשרצים דיי

אמר ליה ומי נפיש אגרייהו טפי מרבית ומציצית וממשקלות אמר ליה אף על גב דלא נפיש אגרייהו טפי מאיסי למכלינהו

ואיזהו תרבית המרבה בפירות כיצד לקח הימנו חטים בדינר זהב וכו׳ אטו כל הני דאמרינן עד השתא לאו רבית הוא

אמר רבי אבהו עד כאן של תורה מכאן ואילך של דבריהם וכן אמר רבא עד כאן של תורה מכאן ואילך של דבריהם

עד כאן יכין רשע וילבש צדיק עד כאן ותו לא אלא אפילו עד כאן יכין רשע וילבש צדיק

עד כאן רבית קצוצה מכאן ואילך אבק רבית

אמר רבי אלעזר רבית קצוצה יוצאה בדיינין אבק רבית אינה יוצאה בדיינין רבי יוחנן אמר אפילו רבית קצוצה נמי אינה יוצאה בדיינין

אמר רבי יצחק מאי טעמא דרבי יוחנן דאמר קרא בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה את כל התעבות האלה עשה למיתה ניתן ולא להישבון רב אדא בר אהבה אמר אמר קרא אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך למורא ניתן ולא להשבון

רבא אמר מגופיה דקרא שמיע ליה מות יומת דמיו בו יהיה הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים מה שופכי דמים לא ניתנו להשבון אף מלוי רבית לא נתנו להשבון

אמר רב נחמן בר יצחק מאי טעמא דרבי אלעזר דאמר קרא



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא מציעא סא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא סא

אם אינו ענין לנשך כסף שהרי כבר נאמר לא תשיך לאחיך תנהו ענין לרבית כסף

אין לי אלא בלוה במלוה מנין

נאמר נשך בלוה ונאמר נשך במלוה מה נשך האמור בלוה לא חלקת בו בין בכסף בין באוכל בין בנשך בין ברבית אף נשך האמור במלוה לא תחלוק בו בין בכסף בין באוכל בין בנשך בין ברבית מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר נשך כל דבר אשר ישך

רבינא אמר לא נשך באוכל ולא רבית בכסף צריכי קרא דאי כתיב את כספך לא תתן לו בנשך ואכלך במרבית כדקאמרת השתא דכתיב את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך קרי ביה הכי את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית ובנשך ובמרבית לא תתן אכלך

והא תנא נאמר נאמר קאמר

הכי קאמר אילו לא נאמר קרא הייתי אומר גזירה שוה עכשיו שנאמר קרא גזירה שוה לא צריך אלא גזירה שוה למה לי לנשך כל דבר אשר ישך דלא כתב במלוה

אמר רבא למה לי דכתב רחמנא לאו ברבית לאו בגזל לאו באונאה

צריכי דאי כתב רחמנא לאו ברבית משום דחידוש הוא דאפילו בלוה אסרה רחמנא

ואי כתב רחמנא לאו בגזל משום דבעל כרחיה אבל אונאה אימא לא

ואי כתב רחמנא לאו באונאה משום דלא ידע דמחיל

חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי הי תיתי לא לכתוב רחמנא לאו ברבית ותיתי מהנך מה להנך שכן שלא מדעת תאמר ברבית דמדעתיה

לא לכתוב רחמנא לאו באונאה ותיתי מהנך מה להנך שכן אין דרך מקח וממכר בכך

אלא לא לכתוב רחמנא לאו בגזל ותיתי מהנך דמאי פרכת מה לרבית שכן חידוש אונאה תוכיח

מה לאונאה שכן לא ידע ומחיל רבית תוכיח

וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שכן גוזלו אף אני אביא גזל

אמרי הכי נמי אלא לאו בגזל למה לי לכובש שכר שכיר

כובש שכר שכיר בהדיא כתיב ביה לא תעשק שכיר עני ואביון לעבור עליו בשני לאוין

ולוקמה ברבית ואונאה ולעבור עליו בשני לאוין דבר הלמד מעניינו


ובעניינא דשכיר כתיב

לא תגנבו דכתב רחמנא למה לי לכדתניא לא תגנב על מנת למיקט לא תגנב על מנת לשלם תשלומי כפל

אמר ליה רב יימר לרב אשי לאו דכתב רחמנא במשקלות למה לי אמר ליה לטומן משקלותיו במלח היינו גזל מעליא הוא לעבור עליו משעת עשייה

תנו רבנן לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה במדה זו מדידת קרקע שלא ימדוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים במשקל שלא יטמין משקלותיו במלח ובמשורה שלא ירתיח

והלא דברים קל וחומר ומה משורה שהיא אחד משלשים ושלשה בלוג הקפידה עליו תורה קל וחומר להין וחצי הין ושלישית הין ורביעית ההין ולוג וחצי לוג ורביעית הלוג

אמר רבא למה לי דכתב רחמנא יציאת מצרים ברבית יציאת מצרים גבי ציצית יציאת מצרים במשקלות

אמר הקדוש ברוך הוא אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור אני הוא שעתיד ליפרע ממי שתולה מעותיו בנכרי ומלוה אותם לישראל ברבית וממי שטומן משקלותיו במלח וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא

רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא יציאת מצרים דכתב רחמנא גבי שרצים למה לי אמר ליה אמר הקדוש ברוך הוא אני הוא שהבחנתי בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור אני עתיד ליפרע ממי שמערב קרבי דגים טמאין בקרבי דגים טהורין ומוכרן לישראל

אמר ליה אנא המעלה קא קשיא לי מאי שנא הכא המעלה דכתב רחמנא

אמר ליה לכדתנא דבי רבי ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל אמר הקדוש ברוך הוא אילמלא (לא) העליתי את ישראל ממצרים אלא בשביל דבר זה שאין מטמאין בשרצים דיי

אמר ליה ומי נפיש אגרייהו טפי מרבית ומציצית וממשקלות אמר ליה אף על גב דלא נפיש אגרייהו טפי מאיסי למכלינהו

ואיזהו תרבית המרבה בפירות כיצד לקח הימנו חטים בדינר זהב וכו׳ אטו כל הני דאמרינן עד השתא לאו רבית הוא

אמר רבי אבהו עד כאן של תורה מכאן ואילך של דבריהם וכן אמר רבא עד כאן של תורה מכאן ואילך של דבריהם

עד כאן יכין רשע וילבש צדיק עד כאן ותו לא אלא אפילו עד כאן יכין רשע וילבש צדיק

עד כאן רבית קצוצה מכאן ואילך אבק רבית

אמר רבי אלעזר רבית קצוצה יוצאה בדיינין אבק רבית אינה יוצאה בדיינין רבי יוחנן אמר אפילו רבית קצוצה נמי אינה יוצאה בדיינין

אמר רבי יצחק מאי טעמא דרבי יוחנן דאמר קרא בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה את כל התעבות האלה עשה למיתה ניתן ולא להישבון רב אדא בר אהבה אמר אמר קרא אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך למורא ניתן ולא להשבון

רבא אמר מגופיה דקרא שמיע ליה מות יומת דמיו בו יהיה הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים מה שופכי דמים לא ניתנו להשבון אף מלוי רבית לא נתנו להשבון

אמר רב נחמן בר יצחק מאי טעמא דרבי אלעזר דאמר קרא


גלול כלפי מעלה