Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח באייר תשפ״ד | 26 מאי 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא פח

הלימוד השבוע מוקדש ע"י מרסי פרל לע"נ יונינה בת שלום בציון השלושים לפטירתה.

מספר הלכות הנוגעות לאופן שבו פועל יכול לאכול בשדה שבה הוא עובד, נובעות מהפסוק על קציר בכרם. לפי אחד מהדרשות על המילים בפסוק זה, דורשים שפועל נחשב כבעלים ואינו צריך להפריש תרומות ומעשרות מהפרי אם הוא אוכלו לפני "גמר מלאכה", השלב שבו הפרי חייב במעשרות. רבי ינאי ורבי יוחנן חלוקים בדעותיהם מתי בדיוק חל "גמר מלאכה": האחד טוען שזה קורה בהכנסת הפרי לחצר, ואילו האחר טוען שזה בהכנסתו לבית. כל אחד מהם מבסס את עמדתו על פסוקים בתורה מוידוי מעשרות. מוצגים שלושה מקורות תנאיים כדי להקשות את עמדותיהם של רבי ינאי ורבי יוחנן, שכן כל מקור מניח חיוב במעשרות לפני הכנסת המזון לבית/חצר. עם זאת, כל קושי נפתר. הפסוק המתיר לפועל לאכול בזמן עבודתו מתייחס לפועל שעובד על פירות שעדיין מחוברותלקרקע, בעוד הפסוק האוסר לחסום בהמה מלאכול מתייחס לעבודה על פירות תלושים. מניין לומדים את שאין למנוע מפועל לאכול בזמן עבודתו על פירות תלושים או מבהמה בזמן שעבוד על פירות מחוברים? מנסים קודם דרך קל וחומר אך דוחים ובסוךף לומדים מדרשות על פסוק או מפשט הפסוק.

עד שיראה פני הבית שנאמר בערתי הקדש מן הבית

ורבי יוחנן אמר אפילו חצר קובעת שנאמר ואכלו בשעריך ושבעו

ורבי יוחנן נמי הא כתיב מן הבית אמר לך חצר דומיא דבית מה בית המשתמר אף חצר המשתמרת

ורבי ינאי נמי הכתיב בשעריך ההוא מיבעי ליה דמעייל ליה דרך שער לאפוקי דרך גגות וקרפיפות דלא

מתיב רב חנינא חוזאה כנפשך כך נפשו של פועל מה נפשך אוכל ופטור אף נפשו של פועל אוכל ופטור

הא לוקח חייב מאי לאו בשדה

אמר רב פפא הכא בתאנה העומדת בגינה ונופה נוטה לחצר עסקינן ולמאן דאמר לבית לבית

אי הכי בעל הבית נמי ניחייב בעל הבית עיניו בתאנתו ולוקח עיניו במקחו

ולוקח מדאורייתא מי מחייב והתניא מפני מה חרבו חנויות של בית הינו שלש שנים קודם ירושלים מפני שהעמידו דבריהם על דברי תורה שהיו אומרין


עשר תעשר ואכלת ולא מוכר תבואת זרעך ולא לוקח אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא

אלא כנפשך למאי אתא לכדתניא כנפשך מה נפשך אם חסמת פטור אף פועל אם חסמת פטור

מתיב מר זוטרא איזהו גורנן למעשרות בקישואים ובדלועים משיפקסו ואמר רבי אסי משינטל פיקס שלהן מאי לאו משיפקסו אפילו בשדה

לא משיפקסו בבית אי הכי משיפקסו עד שיפקסו מיבעי ליה

אי תנא עד שיפקסו הוה אמינא עד דגמר לפיקוסייהו קא משמע לן משיפקסו מכי אתחולי פיקוסייהו

מתיב מר זוטרא בריה דרב נחמן גורנו למעשר לחייב עליו משום טבל משתגמר מלאכתן ואיזהו גמר מלאכתן מלאכת הכנסתן מאי לאו הכנסתן אפילו בשדה

לא הכנסתן לבית זה הוא גמר מלאכתן ואיבעית אימא כי קאמר רבי ינאי בזיתים וענבים דלאו בני גורן נינהו אבל חטין ושעורין גורן בהדיא כתיב ביה

אשכחן אדם במחובר ושור בתלוש אדם בתלוש מנלן

קל וחומר משור ומה שור שאינו אוכל במחובר אוכל בתלוש אדם שאוכל במחובר אינו דין שאוכל בתלוש מה לשור שכן אתה מצווה על חסימתו תאמר באדם שאי אתה מצווה על חסימתו

ויהא אדם מצווה על חסימתו מקל וחומר משור ומה שור שאי אתה מצווה להחיותו אתה מצווה על חסימתו אדם שאתה מצווה להחיותו אינו דין שאתה מצווה על חסימתו

אמר קרא כנפשך כנפשו של פועל מה נפשו אם חסמתו פטור אף פועל אם חסמתו פטור

ואלא אדם בתלוש מנלן אמר קרא קמה קמה שתי פעמים אם אינו ענין לאדם במחובר תנהו ענין לאדם בתלוש

רבי אמי אמר אדם בתלוש לא צריך קרא כתיב כי תבא בכרם רעך מי לא עסקינן ששכרו לכתף ואמר רחמנא ליכול

שור במחובר מנלן קל וחמר מאדם ומה אדם שאינו אוכל בתלוש אוכל במחובר שור שאוכל בתלוש אינו דין שאוכל במחובר מה לאדם שכן אתה מצווה להחיותו תאמר בשור שאי אתה מצווה להחיותו

ויהא שור מצווה להחיותו מקל וחומר ומה אדם שאי אתה מצווה על חסימתו אתה מצווה להחיותו שור שאתה מצווה על חסימתו אינו דין שאתה מצווה להחיותו

אמר קרא וחי אחיך עמך אחיך ולא שור ואלא שור במחובר מנלן אמר קרא רעך רעך שתי פעמים אם אינו ענין לאדם במחובר תנהו ענין לשור במחובר

רבינא אמר לא אדם בתלוש ולא שור במחובר צריכי קראי דכתיב לא תחסם שור בדישו



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

שתי גישות לייסורים מאהבה – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר מקורות בבא מציעא פה-פט להאזנה לצפייה מקורות בבא מציעא פה אָמַר רַבִּי, חֲבִיבִין יִסּוּרִין   מוסר= שֵׁם עֶצֶם – זָכָר 1. תּוֹכָחָה, דִּבְרֵי אַזְהָרָה אוֹ לֶקַח לְהֵיטִיב אֶת הַהִתְנַהֲגוּת. "שְׁמַע, בְּנִי, מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל-תִּטּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" 2. עֹנֶשׁ, גְּמוּל עַל…

בבא מציעא פח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא פח

עד שיראה פני הבית שנאמר בערתי הקדש מן הבית

ורבי יוחנן אמר אפילו חצר קובעת שנאמר ואכלו בשעריך ושבעו

ורבי יוחנן נמי הא כתיב מן הבית אמר לך חצר דומיא דבית מה בית המשתמר אף חצר המשתמרת

ורבי ינאי נמי הכתיב בשעריך ההוא מיבעי ליה דמעייל ליה דרך שער לאפוקי דרך גגות וקרפיפות דלא

מתיב רב חנינא חוזאה כנפשך כך נפשו של פועל מה נפשך אוכל ופטור אף נפשו של פועל אוכל ופטור

הא לוקח חייב מאי לאו בשדה

אמר רב פפא הכא בתאנה העומדת בגינה ונופה נוטה לחצר עסקינן ולמאן דאמר לבית לבית

אי הכי בעל הבית נמי ניחייב בעל הבית עיניו בתאנתו ולוקח עיניו במקחו

ולוקח מדאורייתא מי מחייב והתניא מפני מה חרבו חנויות של בית הינו שלש שנים קודם ירושלים מפני שהעמידו דבריהם על דברי תורה שהיו אומרין


עשר תעשר ואכלת ולא מוכר תבואת זרעך ולא לוקח אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא

אלא כנפשך למאי אתא לכדתניא כנפשך מה נפשך אם חסמת פטור אף פועל אם חסמת פטור

מתיב מר זוטרא איזהו גורנן למעשרות בקישואים ובדלועים משיפקסו ואמר רבי אסי משינטל פיקס שלהן מאי לאו משיפקסו אפילו בשדה

לא משיפקסו בבית אי הכי משיפקסו עד שיפקסו מיבעי ליה

אי תנא עד שיפקסו הוה אמינא עד דגמר לפיקוסייהו קא משמע לן משיפקסו מכי אתחולי פיקוסייהו

מתיב מר זוטרא בריה דרב נחמן גורנו למעשר לחייב עליו משום טבל משתגמר מלאכתן ואיזהו גמר מלאכתן מלאכת הכנסתן מאי לאו הכנסתן אפילו בשדה

לא הכנסתן לבית זה הוא גמר מלאכתן ואיבעית אימא כי קאמר רבי ינאי בזיתים וענבים דלאו בני גורן נינהו אבל חטין ושעורין גורן בהדיא כתיב ביה

אשכחן אדם במחובר ושור בתלוש אדם בתלוש מנלן

קל וחומר משור ומה שור שאינו אוכל במחובר אוכל בתלוש אדם שאוכל במחובר אינו דין שאוכל בתלוש מה לשור שכן אתה מצווה על חסימתו תאמר באדם שאי אתה מצווה על חסימתו

ויהא אדם מצווה על חסימתו מקל וחומר משור ומה שור שאי אתה מצווה להחיותו אתה מצווה על חסימתו אדם שאתה מצווה להחיותו אינו דין שאתה מצווה על חסימתו

אמר קרא כנפשך כנפשו של פועל מה נפשו אם חסמתו פטור אף פועל אם חסמתו פטור

ואלא אדם בתלוש מנלן אמר קרא קמה קמה שתי פעמים אם אינו ענין לאדם במחובר תנהו ענין לאדם בתלוש

רבי אמי אמר אדם בתלוש לא צריך קרא כתיב כי תבא בכרם רעך מי לא עסקינן ששכרו לכתף ואמר רחמנא ליכול

שור במחובר מנלן קל וחמר מאדם ומה אדם שאינו אוכל בתלוש אוכל במחובר שור שאוכל בתלוש אינו דין שאוכל במחובר מה לאדם שכן אתה מצווה להחיותו תאמר בשור שאי אתה מצווה להחיותו

ויהא שור מצווה להחיותו מקל וחומר ומה אדם שאי אתה מצווה על חסימתו אתה מצווה להחיותו שור שאתה מצווה על חסימתו אינו דין שאתה מצווה להחיותו

אמר קרא וחי אחיך עמך אחיך ולא שור ואלא שור במחובר מנלן אמר קרא רעך רעך שתי פעמים אם אינו ענין לאדם במחובר תנהו ענין לשור במחובר

רבינא אמר לא אדם בתלוש ולא שור במחובר צריכי קראי דכתיב לא תחסם שור בדישו


גלול כלפי מעלה