Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ט באייר תשפ״ד | 27 מאי 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא פט

רבינא מוסיף טעם אחרון להסביר מניין לנו שפועל יכול לאכול בתלוש ואסור לחסום שור גם במחובר. מובאים ארבעה מקורות תנאיים שמכילים דרשות מהמילה "דיש" בפסוק לגבי השור להגיע לפרטי ההלכה של היתר הפועל לאכול – שמדובר בגידולי קרקע, דבר שנגמרה למאכתה, אבל עוד לא נגמרה מלאכתו למעשר או לחלה. הגמרא שואלת האם מותר להבהב באור את הרפי כדי למתקו? האם זה נחשב כמו לאכול ענבים עם דבר אחר או לא? מביאים ארבע מקורות בכדי לענות על שאלה זו, אך דוחים כל אפשרות להגיע לתשובה ובסוף לא עונים על השאלה. במקור האחרון כתוב שלא יוסיף מלח לפרי אבל זה סותר מקור אחר ששם מתירים. אביי ורבא מתרצים כל אחד בדרך אחרת.

מכדי כל מילי איתנהו בחסימה דילפינן שור שור משבת אם כן לכתוב רחמנא לא תדוש בחסימה שור דכתב רחמנא למה לי

לאקושי חוסם לנחסם ונחסם לחוסם מה חוסם אוכל במחובר אף נחסם אוכל במחובר ומה נחסם אוכל בתלוש אף חוסם אוכל בתלוש

תנו רבנן דיש מה דיש מיוחד דבר שגידולי קרקע ובשעת גמר מלאכה ופועל אוכל בו אף כל שגידולי קרקע פועל אוכל בו יצא החולב והמחבץ והמגבן שאין גידולי קרקע ואין פועל אוכל בו

למה לי מכי תבא בכרם רעך נפקא איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב קמה לרבות כל בעלי קמה לרבות נמי מידי דלאו גדולי קרקע נינהו קא משמע לן

תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שבשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל שהוא בשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו יצא המנכש בשומים ובבצלים הואיל ואין גמר מלאכה אין פועל אוכל בהם

למה לי מואל כליך לא תתן נפקא לא צריכא אף על גב דקא משליף קטיני מביני אלימי

תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו אף כל שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות הואיל ונגמרה מלאכתו למעשר אין פועל אוכל בו

והתניא הבודל בתמרים ובגרוגרות פועל אוכל בו אמר רב פפא כי תניא ההיא בתוחלני

תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה דאין פועל אוכל בו והלא נגמרה מלאכתו למעשר

לא קשיא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר אי הכי חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ולא קשיא בשבע שכיבשו ובשבע שחילקו דאמר מר שבע שכיבשו ושבע שחילקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר

מידי מעשר קא גרים גמר מלאכה קא גרים

אלא אמר רבינא כרוך ותני דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמר מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל בו אף כל שלא נגמר מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו

איבעיא להו פועל מהו שיהבהב באור ויאכל מי הוי כענבים ודבר אחר או לא תא שמע רשאי בעל הבית להשקות פועלים יין כדי שלא יאכלו ענבים הרבה רשאין פועלין לטבל פיתם בציר כדי שיאכלו ענבים הרבה


לאכשורי גברא לא קמיבעיא לן כי קמיבעיא לן לאכשורי פירא מאי תא שמע פועלין אוכלין ענבים בראשי אומניות שלהם ובלבד שלא יהבהבו באור

התם משום ביטול מלאכה כי קא מיבעיא לן היכא דאיכא אשתו ובניו מאי

תא שמע לא יהבהב באור ויאכל ולא יכמור באדמה ויאכל ולא יפריך על גבי הסלע ויאכל אבל מפריך על יד על יד ואוכל התם משום ביטול מלאכה הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך משום מתוקי פירא סלע מאי מתוקי פירא איכא אי אפשר דלא ממתיק פורתא

תא שמע פועלין שהיו עודרים בתאנים וגודרים בתמרים ובוצרים בענבים ומוסקין בזיתים הרי אלו אוכלים ופטורים שהתורה זיכתה להם בפיתם לא יאכלו אלא אם כן נטלו רשות מבעל הבית ולא יספות במלח ויאכל

מלח ודאי כענבים ודבר אחר דמי

ולא יספות במלח ויאכל ורמינהו השוכר את הפועל לעדר ולקשקש תחת הזיתים הרי זה לא יאכל שכרו לבצור שכרו למסוק שכרו ללקט הרי זה אוכל ופטור שהתורה זיכתה להן קצץ אחת ואחת יאכל שתים שתים לא יאכל וסופת במלח ויאכל

אהייא אילימא אסיפא כיון דקצץ כל היכי דבעי ליכול אלא לאו ארישא

אמר אביי לא קשיא כאן בארץ כאן בחוצה לארץ בארץ קבעא ספיתא בחוצה לארץ לא קבעא ספיתא אמר רבא מי איכא מידי דבארץ קבעא ספיתא מדאורייתא ובחוצה לארץ לא קבעא ספיתא ומותר לכתחילה

אלא אמר רבא בין בארץ בין בחוצה לארץ חדא לא קבעא ספיתא תרתי קבעא ספיתא קצץ בין ספת ובין לא ספת אחת אחת אוכל שתים שתים לא יאכל לא קצץ ולא ספת אוכל שתים שתים ספת אחת אחת אוכל שתים שתים לא יאכל ואף על גב דנטל רשות מבעל הבית דאיטביל להו למעשר וקבעא ספיתא

ותרתי דקבעא ספיתא מנא לן אמר רב מתנא דאמר קרא כי קבצם כעמיר גרנה

תנו רבנן פרות המרכסות בתבואה



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

שתי גישות לייסורים מאהבה – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר מקורות בבא מציעא פה-פט להאזנה לצפייה מקורות בבא מציעא פה אָמַר רַבִּי, חֲבִיבִין יִסּוּרִין   מוסר= שֵׁם עֶצֶם – זָכָר 1. תּוֹכָחָה, דִּבְרֵי אַזְהָרָה אוֹ לֶקַח לְהֵיטִיב אֶת הַהִתְנַהֲגוּת. "שְׁמַע, בְּנִי, מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל-תִּטּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" 2. עֹנֶשׁ, גְּמוּל עַל…

בבא מציעא פט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא פט

מכדי כל מילי איתנהו בחסימה דילפינן שור שור משבת אם כן לכתוב רחמנא לא תדוש בחסימה שור דכתב רחמנא למה לי

לאקושי חוסם לנחסם ונחסם לחוסם מה חוסם אוכל במחובר אף נחסם אוכל במחובר ומה נחסם אוכל בתלוש אף חוסם אוכל בתלוש

תנו רבנן דיש מה דיש מיוחד דבר שגידולי קרקע ובשעת גמר מלאכה ופועל אוכל בו אף כל שגידולי קרקע פועל אוכל בו יצא החולב והמחבץ והמגבן שאין גידולי קרקע ואין פועל אוכל בו

למה לי מכי תבא בכרם רעך נפקא איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב קמה לרבות כל בעלי קמה לרבות נמי מידי דלאו גדולי קרקע נינהו קא משמע לן

תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שבשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל שהוא בשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו יצא המנכש בשומים ובבצלים הואיל ואין גמר מלאכה אין פועל אוכל בהם

למה לי מואל כליך לא תתן נפקא לא צריכא אף על גב דקא משליף קטיני מביני אלימי

תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו אף כל שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות הואיל ונגמרה מלאכתו למעשר אין פועל אוכל בו

והתניא הבודל בתמרים ובגרוגרות פועל אוכל בו אמר רב פפא כי תניא ההיא בתוחלני

תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה דאין פועל אוכל בו והלא נגמרה מלאכתו למעשר

לא קשיא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר אי הכי חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ולא קשיא בשבע שכיבשו ובשבע שחילקו דאמר מר שבע שכיבשו ושבע שחילקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר

מידי מעשר קא גרים גמר מלאכה קא גרים

אלא אמר רבינא כרוך ותני דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמר מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל בו אף כל שלא נגמר מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו

איבעיא להו פועל מהו שיהבהב באור ויאכל מי הוי כענבים ודבר אחר או לא תא שמע רשאי בעל הבית להשקות פועלים יין כדי שלא יאכלו ענבים הרבה רשאין פועלין לטבל פיתם בציר כדי שיאכלו ענבים הרבה


לאכשורי גברא לא קמיבעיא לן כי קמיבעיא לן לאכשורי פירא מאי תא שמע פועלין אוכלין ענבים בראשי אומניות שלהם ובלבד שלא יהבהבו באור

התם משום ביטול מלאכה כי קא מיבעיא לן היכא דאיכא אשתו ובניו מאי

תא שמע לא יהבהב באור ויאכל ולא יכמור באדמה ויאכל ולא יפריך על גבי הסלע ויאכל אבל מפריך על יד על יד ואוכל התם משום ביטול מלאכה הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך משום מתוקי פירא סלע מאי מתוקי פירא איכא אי אפשר דלא ממתיק פורתא

תא שמע פועלין שהיו עודרים בתאנים וגודרים בתמרים ובוצרים בענבים ומוסקין בזיתים הרי אלו אוכלים ופטורים שהתורה זיכתה להם בפיתם לא יאכלו אלא אם כן נטלו רשות מבעל הבית ולא יספות במלח ויאכל

מלח ודאי כענבים ודבר אחר דמי

ולא יספות במלח ויאכל ורמינהו השוכר את הפועל לעדר ולקשקש תחת הזיתים הרי זה לא יאכל שכרו לבצור שכרו למסוק שכרו ללקט הרי זה אוכל ופטור שהתורה זיכתה להן קצץ אחת ואחת יאכל שתים שתים לא יאכל וסופת במלח ויאכל

אהייא אילימא אסיפא כיון דקצץ כל היכי דבעי ליכול אלא לאו ארישא

אמר אביי לא קשיא כאן בארץ כאן בחוצה לארץ בארץ קבעא ספיתא בחוצה לארץ לא קבעא ספיתא אמר רבא מי איכא מידי דבארץ קבעא ספיתא מדאורייתא ובחוצה לארץ לא קבעא ספיתא ומותר לכתחילה

אלא אמר רבא בין בארץ בין בחוצה לארץ חדא לא קבעא ספיתא תרתי קבעא ספיתא קצץ בין ספת ובין לא ספת אחת אחת אוכל שתים שתים לא יאכל לא קצץ ולא ספת אוכל שתים שתים ספת אחת אחת אוכל שתים שתים לא יאכל ואף על גב דנטל רשות מבעל הבית דאיטביל להו למעשר וקבעא ספיתא

ותרתי דקבעא ספיתא מנא לן אמר רב מתנא דאמר קרא כי קבצם כעמיר גרנה

תנו רבנן פרות המרכסות בתבואה


גלול כלפי מעלה