Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״א באייר תשפ״ד | 29 מאי 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא צא

אם מישהו שוכר בהמה וחוסם אותה בזמן שהיא דשה, הם מקבלים עונש מלקות וגם חייבים לפצות את הבעלים על המזון שהבהמה אמורה היתה לאכול בזמן העבודה. הגמרא שואלת כיצד זה יכול להתאפשר מדין קים ליה בדרבה מיניה, והבית הדין אינו יכול להעניש משום שני דברים שונים על מעשה אחד. אביי, רבא ורב פפא מתרצים בצורות שונות. רב פפא פוסק בשני נושאים לא קשורים – באחד אוסר אפיית לחם שהוא חלבי או בשרי, ובשני אוסר להכניס זכר ונקבה של בעלי חיים מסוגים שונים לאותו דיר כדי למנוע הזדווגות בין מינים שונים (הרבעת כלאים). הדין השני לא היה אסור מעיקר הדין, אך אסר כדי שאנשים לא יזלזלו. רב אחדבוי בר אמי מעלה קושי נגד הפסיקה השנייה של רב פפא, אך הקושי נפתר. הוא גם מביא את אותו מקור כדי לשאול על פסיקה של רב יהודה בנוגע להזדווגות בהמות, אך גם זה נפתר. המשנה דנה בדינים הנוגעים לפועל האוכל בזמן העבודה, ובכלל זה אם החובה לאפשר להם לאכול היא רק אם הם עסוקים בעבודה הן בידיים והן ברגליים כמו שור שאי אפשר לחסום אותו והוא עובד בארבע, ואם אדם עובד עם סוג אחד של תוצרת, אין הוא יכול לאכול סוג שונה של תוצרת בשדה. גם אם פועלים מורשים על פי התורה לאכול רק בזמן עבודה פעילה, החכמים התירו להם לאכול בזמן הליכה בין השורות כדי למנוע הפסד כספי למעסיק. הגמרא מעלה שאלה האם פועל יכול לאכול מאותו סוג תוצרת באזור אחר ומנסה לענות על כך מתוך שלוש פסיקות שונות במשנה, אך דוחה כל הצעה.

לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים אמר ליה הא מני רבי יהודה היא דאמר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו

ומי מצית מוקמת לה כרבי יהודה והא קתני רישא הכל ממירין אחד האנשים ואחד הנשים והוינן בה הכל לאתויי מאי לאתויי יורש ודלא כרבי יהודה

דאי כרבי יהודה האמר יורש אינו ממיר יורש אינו סומך האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

תנו רבנן החוסם את הפרה ודש בה לוקה ומשלם ארבעה קבין לפרה ושלשה קבין לחמור והא אינו לוקה ומת ואינו לוקה ומשלם אמר אביי הא מני רבי מאיר היא דאמר לוקה ומשלם

רבא אמר אתנן אסרה תורה ואפילו בא על אמו

רב פפא אמר משעת משיכה איחייב לה במזונותיה ומילקא לא לקי עד שעת חסימה

אמר רב פפא הני מילי בעו מינאי דבי רב פפא בר אבא ופשטי להו לאיסורא חדא כהלכתא וחדא דלאו כהלכתא

בעו מינאי מהו ללוש את העיסה בחלב ופשטי להו לאיסורא כהלכתא דתניא אין לשין את העיסה בחלב ואם לש כל הפת כולה אסורה מפני הרגל עבירה כיוצא בו אין טשין את התנור באליה ואם טש כל הפת כולה אסורה עד שיסיק את התנור

ואידך בעו מינאי מהו להכניס מין ושאינו מינו לדיר ופשטי להו לאיסורא דלאו כהלכתא

דאמר שמואל ובמנאפים עד שיראו כדרך המנאפים ובכלאים עד שיכניס כמכחול בשפופרת

מתיב רב אחדבוי בר אמי אילו נאמר בהמתך לא תרביע הייתי אומר לא יאחוז אדם הבהמה בשעה שעולה עליה זכר תלמוד לומר כלאים

לאו מכלל דכלאים אחיזה נמי לא מאי אחיזה הכנסה ואמאי קרי לה אחיזה לישנא מעליא

אמר רב יהודה מין במינו מותר להכניס כמכחול בשפופרת ואפילו משום פריצותא ליכא מאי טעמא בעבידתיה טריד מתיב רב אחדבוי בר אמי


אלו נאמר בהמתך לא תרביע הייתי אומר לא יאחוז אדם את הבהמה כדי שיעלה עליה זכר תלמוד לומר כלאים כלאים הוא דאסור הא מין במינו שרי

ומין במינו נמי אחיזה אין הכנסה לא מאי אחיזה הכנסה ואמאי קרי ליה אחיזה לישנא מעליא

אמר רב אשי הא מילתא בעו מינאי דבי רב נחמיה ריש גלותא מהו להכניס מין ומינו ושאינו מינו לדיר כיון דאיכא מיניה בתר מיניה גריר או דלמא אפילו הכי לא ופשטי להו לאיסורא דלא כהלכתא משום פריצותא דעבדי

מתני׳ היה עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בידיו אפילו בכתיפו הרי זה אוכל רבי יוסי ברבי יהודה אומר עד שיעשה בידיו וברגליו

גמ׳ מאי טעמא כי תבא בכרם רעך בכל מאי דעביד

רבי יוסי ברבי יהודה אומר עד שיעשה בידיו וברגליו מאי טעמא דרבי יוסי ברבי יהודה כי שור מה שור עד שיעשה בידיו וברגליו אף פועל עד שיעשה בידיו וברגליו

בעי רבה בר רב הונא דש באווזין ותרנגולים לרבי יוסי ברבי יהודה מהו בכל כחו בעינן והא איכא או דלמא בידיו וברגליו בעינן והא ליכא תיקו

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה פועלים עד שלא הילכו שתי וערב בגת אוכלין ענבים ואין שותין יין משהילכו שתי וערב בגת אוכלין ענבים ושותין יין

מתני׳ היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים אבל מונע את עצמו עד שמגיע למקום יפות ואוכל

וכולן לא אמרו אלא בשעת מלאכה אבל משום השב אבידה לבעלים אמרו פועלין אוכלין בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת ובחמור כשהיא פורקת

גמ׳ איבעיא להו עושה בגפן זה מהו שיאכל בגפן אחר ממין שאתה נותן לכליו של בעל הבית בעינן והא איכא או דלמא ממה שאתה נותן לכליו של בעל הבית בעינן והא ליכא

ואם תמצי לומר עושה בגפן זה לא יאכל בגפן אחר שור במחובר היכי אכיל אמר רב שישא בריה דרב אידי בשרכא

תא שמע היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים הא תאנים ותאנים דומיא דתאנים וענבים אוכל ואי אמרת עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר היכי משכחת לה אמר רב שישא בריה דרב אידי במודלית

תא שמע אבל מונע את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל ואי אמרת עושה בגפן זה אוכל בגפן אחר ניזיל וניתי וניכול התם משום ביטול מלאכה לא קא מיבעיא לן כי קא מבעיא לן היכא דאיכא אשתו ובניו מאי

תא שמע וכולם לא אמרו אלא בשעת מלאכה אבל מפני השב אבידה לבעלים אמרו פועלים אוכלים בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת

סברוה מהלך כעושה מעשה דמי ומשום השב אבידה לבעלים הוא דאכיל מדאורייתא לא אכיל אלמא עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר

לא לעולם אימא לך עושה בגפן זה אוכל בגפן אחר ומהלך לאו כעושה מעשה דמי

איכא דאמרי סברוה מהלך לאו כעושה מעשה דמי והיינו טעמא דמדאורייתא לא אכיל משום דלאו כעושה מעשה דמי הא עושה מעשה אכיל מדאורייתא אלמא עושה בגפן זה אוכל בגפן אחר

לא לעולם אימא לך עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא מציעא צא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא צא

לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים אמר ליה הא מני רבי יהודה היא דאמר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו

ומי מצית מוקמת לה כרבי יהודה והא קתני רישא הכל ממירין אחד האנשים ואחד הנשים והוינן בה הכל לאתויי מאי לאתויי יורש ודלא כרבי יהודה

דאי כרבי יהודה האמר יורש אינו ממיר יורש אינו סומך האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

תנו רבנן החוסם את הפרה ודש בה לוקה ומשלם ארבעה קבין לפרה ושלשה קבין לחמור והא אינו לוקה ומת ואינו לוקה ומשלם אמר אביי הא מני רבי מאיר היא דאמר לוקה ומשלם

רבא אמר אתנן אסרה תורה ואפילו בא על אמו

רב פפא אמר משעת משיכה איחייב לה במזונותיה ומילקא לא לקי עד שעת חסימה

אמר רב פפא הני מילי בעו מינאי דבי רב פפא בר אבא ופשטי להו לאיסורא חדא כהלכתא וחדא דלאו כהלכתא

בעו מינאי מהו ללוש את העיסה בחלב ופשטי להו לאיסורא כהלכתא דתניא אין לשין את העיסה בחלב ואם לש כל הפת כולה אסורה מפני הרגל עבירה כיוצא בו אין טשין את התנור באליה ואם טש כל הפת כולה אסורה עד שיסיק את התנור

ואידך בעו מינאי מהו להכניס מין ושאינו מינו לדיר ופשטי להו לאיסורא דלאו כהלכתא

דאמר שמואל ובמנאפים עד שיראו כדרך המנאפים ובכלאים עד שיכניס כמכחול בשפופרת

מתיב רב אחדבוי בר אמי אילו נאמר בהמתך לא תרביע הייתי אומר לא יאחוז אדם הבהמה בשעה שעולה עליה זכר תלמוד לומר כלאים

לאו מכלל דכלאים אחיזה נמי לא מאי אחיזה הכנסה ואמאי קרי לה אחיזה לישנא מעליא

אמר רב יהודה מין במינו מותר להכניס כמכחול בשפופרת ואפילו משום פריצותא ליכא מאי טעמא בעבידתיה טריד מתיב רב אחדבוי בר אמי


אלו נאמר בהמתך לא תרביע הייתי אומר לא יאחוז אדם את הבהמה כדי שיעלה עליה זכר תלמוד לומר כלאים כלאים הוא דאסור הא מין במינו שרי

ומין במינו נמי אחיזה אין הכנסה לא מאי אחיזה הכנסה ואמאי קרי ליה אחיזה לישנא מעליא

אמר רב אשי הא מילתא בעו מינאי דבי רב נחמיה ריש גלותא מהו להכניס מין ומינו ושאינו מינו לדיר כיון דאיכא מיניה בתר מיניה גריר או דלמא אפילו הכי לא ופשטי להו לאיסורא דלא כהלכתא משום פריצותא דעבדי

מתני׳ היה עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בידיו אפילו בכתיפו הרי זה אוכל רבי יוסי ברבי יהודה אומר עד שיעשה בידיו וברגליו

גמ׳ מאי טעמא כי תבא בכרם רעך בכל מאי דעביד

רבי יוסי ברבי יהודה אומר עד שיעשה בידיו וברגליו מאי טעמא דרבי יוסי ברבי יהודה כי שור מה שור עד שיעשה בידיו וברגליו אף פועל עד שיעשה בידיו וברגליו

בעי רבה בר רב הונא דש באווזין ותרנגולים לרבי יוסי ברבי יהודה מהו בכל כחו בעינן והא איכא או דלמא בידיו וברגליו בעינן והא ליכא תיקו

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה פועלים עד שלא הילכו שתי וערב בגת אוכלין ענבים ואין שותין יין משהילכו שתי וערב בגת אוכלין ענבים ושותין יין

מתני׳ היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים אבל מונע את עצמו עד שמגיע למקום יפות ואוכל

וכולן לא אמרו אלא בשעת מלאכה אבל משום השב אבידה לבעלים אמרו פועלין אוכלין בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת ובחמור כשהיא פורקת

גמ׳ איבעיא להו עושה בגפן זה מהו שיאכל בגפן אחר ממין שאתה נותן לכליו של בעל הבית בעינן והא איכא או דלמא ממה שאתה נותן לכליו של בעל הבית בעינן והא ליכא

ואם תמצי לומר עושה בגפן זה לא יאכל בגפן אחר שור במחובר היכי אכיל אמר רב שישא בריה דרב אידי בשרכא

תא שמע היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים הא תאנים ותאנים דומיא דתאנים וענבים אוכל ואי אמרת עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר היכי משכחת לה אמר רב שישא בריה דרב אידי במודלית

תא שמע אבל מונע את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל ואי אמרת עושה בגפן זה אוכל בגפן אחר ניזיל וניתי וניכול התם משום ביטול מלאכה לא קא מיבעיא לן כי קא מבעיא לן היכא דאיכא אשתו ובניו מאי

תא שמע וכולם לא אמרו אלא בשעת מלאכה אבל מפני השב אבידה לבעלים אמרו פועלים אוכלים בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת

סברוה מהלך כעושה מעשה דמי ומשום השב אבידה לבעלים הוא דאכיל מדאורייתא לא אכיל אלמא עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר

לא לעולם אימא לך עושה בגפן זה אוכל בגפן אחר ומהלך לאו כעושה מעשה דמי

איכא דאמרי סברוה מהלך לאו כעושה מעשה דמי והיינו טעמא דמדאורייתא לא אכיל משום דלאו כעושה מעשה דמי הא עושה מעשה אכיל מדאורייתא אלמא עושה בגפן זה אוכל בגפן אחר

לא לעולם אימא לך עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר


גלול כלפי מעלה