עירובין לט

לא יטייל אדם על פתח מדינה כדי שיכנס למרחץ מיד הדר ביה

ולא היא שמע ליה ולא הדר ביה התם מוכחא מילתא הכא לאו מוכחא מילתא היא

אי צורבא מרבנן הוא אמרינן שמעתא משכתיה ואי עם הארץ הוא אמרינן חמרא אירכס ליה

גופא אמר רב יהודה עירב ברגליו ביום ראשון מערב ברגליו בשני עירב בפת ביום ראשון מערב בפת ביום שני

עירב בפת בראשון מערב ברגליו בשני עירב ברגליו בראשון אין מערב בפת בשני שאין מערבין בתחלה בפת

עירב בפת ביום ראשון מערב בפת ביום שני אמר שמואל ובאותה הפת אמר רב אשי דיקא נמי מתניתין דקתני כיצד הוא עושה מוליכו בראשון ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו בשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו

ורבנן דילמא התם עצה טובה קא משמע לן:

מתני׳ רבי יהודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב בראשון למערב ובשני למזרח עירובי בראשון ובשני כבני עירי עירובי בשני ובראשון כבני עירי ולא הודו לו חכמים

ועוד אמר רבי יהודה מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב ראשון ואוכלה בשני

וכן ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני ולא הודו לו חכמים

רבי דוסא בן הרכינס אומר העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר החליצנו ה׳ אלהינו את יום ראש החדש הזה אם היום אם למחר ולמחר הוא אומר אם היום אם אמש ולא הודו לו חכמים:

גמ׳ מאן לא הודו לו אמר רב רבי יוסי היא דתניא מודים חכמים לרבי אליעזר בראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב בראשון למערב ובשני למזרח עירובי בראשון ובשני כבני עירי עירובי בשני ובראשון כבני עירי רבי יוסי אוסר

אמר להן רבי יוסי אי אתם מודים שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש

ורבנן התם כי היכי דלא לזלזולי ביה:

ועוד אמר רבי יהודה וכו׳:

וצריכא דאי אשמעינן ראש השנה בהא קאמר רבי יהודה משום דלא קעביד מידי אבל כלכלה דמיחזי כמתקן טיבלא אימא מודה להו לרבנן

ואי אשמעינן הני תרתי משום דליכא למיגזר עלייהו אבל ביצה דאיכא למיגזר בה משום פירות הנושרין ומשום משקין שזבו אימא מודה להו לרבנן צריכא:

תניא כיצד אמר רבי יהודה מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב ראשון ואוכלה בשני היו לפניו שתי כלכלות של טבל אומר אם היום חול ולמחר קדש תהא זו תרומה על זו ואם היום קדש ולמחר חול אין בדברי כלום וקורא עליה שם ומניחה

ולמחר הוא אומר אם היום חול תהא זו תרומה על זו ואם היום קדש אין בדברי כלום וקורא עליה שם ואוכלה רבי יוסי אוסר וכן היה רבי יוסי אוסר בשני ימים טובים של גליות

ההוא בר טביא דאתא לבי ריש גלותא דאתציד ביום טוב ראשון של גליות ואשתחיט ביום טוב שני

רב נחמן ורב חסדא אכלו רב ששת לא אכל אמר רב נחמן מאי אעביד ליה לרב ששת דלא אכיל בישרא דטביא אמר ליה רב ששת והיכי איכול דתני איסי ואמרי לה איסי תני וכן היה רבי יוסי אוסר שני ימים טובים של גליות

אמר רבא ומאי קושיא דילמא הכי קאמר וכן היה רבי יוסי אוסר בשני ימים טובים של ראש השנה בגולה אי הכי של גליות בגולה מיבעי ליה

אמר רב אסי ומאי קושיא דילמא הכי קאמר וכן היה רבי יוסי עושה איסור שני ימים טובים של גליות כשני ימים טובים של ראש השנה לרבנן דשרו

אשכחיה רב ששת לרבה בר שמואל אמר ליה תני מר מידי בקדושות אמר ליה תנינא מודה רבי יוסי בשני ימים טובים של גליות אמר ליה אי משכחת להו לא תימא להו ולא מידי

אמר רב אשי לדידי אמר לי אמימר ההוא בר טביא לאו איתצודי איתציד