Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י׳ בטבת תשפ״ב | 14 דצמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מגילה ב

הלימוד החודש מוקדש ע”י ג’ורדנה וקלמן שור לכבוד בתם דריה אסתר שמסיימת מסכת מגילה לכבוד הבת מצווה שלה “דריה השתתפה בסיום הדרן ואין ספק שנוכחותה העניקה לה השראה ללמוד כל פרק עם בן משפחה אחר ולהתחיל את דרכה לעולם לימוד הגמרא.” מזל טוב!

הדף היום מוקדש ע”י ג’סיקה שקלר לכבוד יום הולדת של אחותה לרות לאה כהנא “יום הולדת שמח לאחותי. אני כל כך אוהבת ללמוד דף יומי ביחד איתך מהקצה השני של העולם!”

הדף היום מוקדש ע”י שרון רוס ומשפחתה לזכר נשמת אביה דויד בן אברהם ונעומי. “תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.”

באיזה ימים אפשר לקרוא את המגילה? במה זה תלוי? למה יש דין שונה לאנשים שגרים בכפר – למה מותר להם להקדים? איפה יש רמז לזה במגילה? האם יש אלו שלא חושבים שאנשי הכפרים יכולים להקדים את קריאת המגילה? מניין לנו שעיר שמוקף חומה קורא בט”ו? האם זה מוקף חומה מימות יהושע בן נון או מימות אחשורוש?

 

 

מתני׳ מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר בארבעה עשר בחמשה עשר לא פחות ולא יותר כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר כפרים ועיירות גדולות קורין בארבעה עשר אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה

כיצד חל להיות ארבעה עשר בשני כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר חל להיות בשלישי או ברביעי כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר

חל להיות בחמישי כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר חל להיות ערב שבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום

חל להיות בשבת כפרים ועיירות גדולות מקדימין וקורין ליום הכניסה ומוקפות חומה למחר חל להיות אחר השבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר

גמ׳ מגילה נקראת באחד עשר מנלן מנלן כדבעינן למימר לקמן חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים

אנן הכי קאמרינן מכדי כולהו אנשי כנסת הגדולה תקנינהו דאי סלקא דעתך אנשי כנסת הגדולה ארבעה עשר וחמשה עשר תקון אתו רבנן ועקרי תקנתא דתקינו אנשי כנסת הגדולה והתנן אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין

אלא פשיטא כולהו אנשי כנסת הגדולה תקינו היכא רמיזא

אמר רב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן אמר קרא לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם זמנים הרבה תקנו להם

האי מיבעיא ליה לגופיה אם כן לימא קרא זמן מאי זמניהם זמנים טובא

ואכתי מיבעי ליה זמנו של זה לא כזמנו של זה אם כן לימא קרא זמנם מאי זמניהם שמעת מינה כולהו

אימא זמנים טובא זמניהם דומיא דזמנם מה זמנם תרי אף זמניהם תרי

ואימא תריסר ותליסר כדאמר רב שמואל בר יצחק שלשה עשר זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי הכא נמי שלשה עשר זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי

ואימא שיתסר ושיבסר ולא יעבור כתיב

ורבי שמואל בר נחמני אמר אמר קרא כימים אשר נחו בהם היהודים ימים כימים לרבות אחד עשר ושנים עשר

ואימא תריסר ותליסר אמר רב שמואל בר יצחק שלשה עשר זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי ואימא שיתסר ושיבסר ולא יעבור כתיב

רבי שמואל בר נחמני מאי טעמא לא אמר מבזמניהם זמן זמנם זמניהם לא משמע ליה

ורב שמן בר אבא מאי טעמא לא אמר מכימים אמר לך ההוא לדורות הוא דכתיב

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי רבי עקיבא סתימתאה דדריש זמן זמנם זמניהם אבל חכמים אומרים אין קורין אותה אלא בזמנה

מיתיבי אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן אבל בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה

רבי יהודה אליבא דמאן אילימא אליבא דרבי עקיבא אפילו בזמן הזה איתא להאי תקנתא

אלא לאו אליבא דרבנן ובזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן מיהא קרינן תיובתא דרבי יוחנן תיובתא

איכא דאמרי אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי רבי עקיבא סתימתאה אבל חכמים אמרו בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה

תניא נמי הכי אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן אבל בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה

רב אשי קשיא ליה דרבי יהודה אדרבי יהודה

ומוקים לה לברייתא כרבי יוסי בר יהודה

ומי אמר רבי יהודה בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה ורמינהי אמר רבי יהודה אימתי מקום שנכנסין בשני ובחמישי אבל מקום שאין נכנסין בשני ובחמישי אין קורין אותה אלא בזמנה

מקום שנכנסין בשני ובחמישי מיהא קרינן ואפילו בזמן הזה ומוקים לה לברייתא כרבי יוסי בר יהודה

ומשום דקשיא ליה דרבי יהודה אדרבי יהודה מוקים לה לברייתא כרבי יוסי בר יהודה

רב אשי שמיע ליה דאיכא דתני לה כרבי יהודה ואיכא דתני לה כרבי יוסי בר יהודה ומדקשיא ליה דרבי יהודה אדרבי יהודה אמר מאן דתני לה כרבי יהודה לאו דווקא מאן דתני לה כרבי יוסי בר יהודה דווקא

כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר וכו׳ מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות וגו׳ מדפרזים בארבעה עשר מוקפין בחמשה עשר

ואימא פרזים בארבעה עשר מוקפין כלל כלל לא ולאו ישראל נינהו ועוד מהודו ועד כוש כתיב

ואימא פרזים בארביסר מוקפין בארביסר ובחמיסר כדכתיב להיות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר [בו] בכל שנה

אי הוה כתב את יום ארבעה עשר וחמשה עשר כדקאמרת השתא דכתיב את יום ארבעה עשר ואת יום חמשה עשר אתא את ופסיק הני בארבעה עשר והני בחמשה עשר

ואימא פרזים בארביסר מוקפין אי בעו בארביסר אי בעו בחמיסר אמר קרא בזמניהם זמנו של זה לא זמנו של זה

ואימא בתליסר כשושן

אשכחן עשייה זכירה מנלן אמר קרא והימים האלה נזכרים ונעשים איתקש זכירה לעשייה

מתניתין דלא כי האי תנא דתניא רבי יהושע בן קרחה אומר כרכין המוקפין חומה מימות אחשורוש קורין בחמשה עשר

מאי טעמא דרבי יהושע בן קרחה כי שושן מה שושן מוקפת חומה מימות אחשורוש וקורין בחמשה עשר אף כל שמוקפת חומה מימות אחשורוש קורין בחמשה עשר

ותנא דידן מאי טעמא יליף פרזי פרזי כתיב הכא על כן היהודים הפרזים וכתיב התם לבד מערי הפרזי הרבה מאד מה להלן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אף כאן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון

בשלמא רבי יהושע בן קרחה לא אמר כתנא דידן דלית ליה פרזי פרזי אלא תנא דידן מאי טעמא לא אמר כרבי יהושע בן קרחה

מאי טעמא דהא אית ליה פרזי פרזי הכי קאמר אלא שושן דעבדא כמאן לא כפרזים ולא כמוקפין

אמר רבא ואמרי לה כדי שאני שושן הואיל ונעשה בה נס

בשלמא לתנא דידן היינו דכתיב מדינה ומדינה ועיר ועיר מדינה ומדינה לחלק בין מוקפין חומה מימות יהושע בן נון למוקפת חומה מימות אחשורוש

עיר ועיר נמי לחלק בין שושן לשאר עיירות אלא לרבי יהושע בן קרחה בשלמא מדינה ומדינה לחלק בין שושן לשאר עיירות אלא עיר ועיר למאי אתא

אמר לך רבי יהושע בן קרחה ולתנא דידן מי ניחא כיון דאית ליה פרזי פרזי מדינה ומדינה למה לי אלא קרא לדרשה הוא דאתא וכדרבי יהושע בן לוי הוא דאתא דאמר רבי יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך

עד כמה אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא כמחמתן לטבריא מיל ולימא מיל הא קא משמע לן דשיעורא דמיל כמה הוי כמחמתן לטבריא

ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא מנצפך צופים אמרום

ותסברא והכתיב אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה ועוד האמר רב חסדא מם וסמך שבלוחות

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

95

פתיחת מגילה- דף משלהן פרק 95

מתחילות מסכת מגילה! “הלא רק פעם בשנה אבוא להתארח”?? למה הגמרא פותחת עם 5 תאריכים אפשריים לפורים? קריאת מגילה, מרכז ופריפריה, פורים

הקדמה למסכת מגילה

הקדמה למסכת מגילה

האזינו לפודקאסט: https://traffic.libsyn.com/secure/hadran-he/IntroMegillaHeb.mp3

מגילה ב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מגילה ב

מתני׳ מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר בארבעה עשר בחמשה עשר לא פחות ולא יותר כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר כפרים ועיירות גדולות קורין בארבעה עשר אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה

כיצד חל להיות ארבעה עשר בשני כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר חל להיות בשלישי או ברביעי כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר

חל להיות בחמישי כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר חל להיות ערב שבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום

חל להיות בשבת כפרים ועיירות גדולות מקדימין וקורין ליום הכניסה ומוקפות חומה למחר חל להיות אחר השבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר

גמ׳ מגילה נקראת באחד עשר מנלן מנלן כדבעינן למימר לקמן חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים

אנן הכי קאמרינן מכדי כולהו אנשי כנסת הגדולה תקנינהו דאי סלקא דעתך אנשי כנסת הגדולה ארבעה עשר וחמשה עשר תקון אתו רבנן ועקרי תקנתא דתקינו אנשי כנסת הגדולה והתנן אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין

אלא פשיטא כולהו אנשי כנסת הגדולה תקינו היכא רמיזא

אמר רב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן אמר קרא לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם זמנים הרבה תקנו להם

האי מיבעיא ליה לגופיה אם כן לימא קרא זמן מאי זמניהם זמנים טובא

ואכתי מיבעי ליה זמנו של זה לא כזמנו של זה אם כן לימא קרא זמנם מאי זמניהם שמעת מינה כולהו

אימא זמנים טובא זמניהם דומיא דזמנם מה זמנם תרי אף זמניהם תרי

ואימא תריסר ותליסר כדאמר רב שמואל בר יצחק שלשה עשר זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי הכא נמי שלשה עשר זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי

ואימא שיתסר ושיבסר ולא יעבור כתיב

ורבי שמואל בר נחמני אמר אמר קרא כימים אשר נחו בהם היהודים ימים כימים לרבות אחד עשר ושנים עשר

ואימא תריסר ותליסר אמר רב שמואל בר יצחק שלשה עשר זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי ואימא שיתסר ושיבסר ולא יעבור כתיב

רבי שמואל בר נחמני מאי טעמא לא אמר מבזמניהם זמן זמנם זמניהם לא משמע ליה

ורב שמן בר אבא מאי טעמא לא אמר מכימים אמר לך ההוא לדורות הוא דכתיב

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי רבי עקיבא סתימתאה דדריש זמן זמנם זמניהם אבל חכמים אומרים אין קורין אותה אלא בזמנה

מיתיבי אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן אבל בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה

רבי יהודה אליבא דמאן אילימא אליבא דרבי עקיבא אפילו בזמן הזה איתא להאי תקנתא

אלא לאו אליבא דרבנן ובזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן מיהא קרינן תיובתא דרבי יוחנן תיובתא

איכא דאמרי אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי רבי עקיבא סתימתאה אבל חכמים אמרו בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה

תניא נמי הכי אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן אבל בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה

רב אשי קשיא ליה דרבי יהודה אדרבי יהודה

ומוקים לה לברייתא כרבי יוסי בר יהודה

ומי אמר רבי יהודה בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה ורמינהי אמר רבי יהודה אימתי מקום שנכנסין בשני ובחמישי אבל מקום שאין נכנסין בשני ובחמישי אין קורין אותה אלא בזמנה

מקום שנכנסין בשני ובחמישי מיהא קרינן ואפילו בזמן הזה ומוקים לה לברייתא כרבי יוסי בר יהודה

ומשום דקשיא ליה דרבי יהודה אדרבי יהודה מוקים לה לברייתא כרבי יוסי בר יהודה

רב אשי שמיע ליה דאיכא דתני לה כרבי יהודה ואיכא דתני לה כרבי יוסי בר יהודה ומדקשיא ליה דרבי יהודה אדרבי יהודה אמר מאן דתני לה כרבי יהודה לאו דווקא מאן דתני לה כרבי יוסי בר יהודה דווקא

כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר וכו׳ מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות וגו׳ מדפרזים בארבעה עשר מוקפין בחמשה עשר

ואימא פרזים בארבעה עשר מוקפין כלל כלל לא ולאו ישראל נינהו ועוד מהודו ועד כוש כתיב

ואימא פרזים בארביסר מוקפין בארביסר ובחמיסר כדכתיב להיות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר [בו] בכל שנה

אי הוה כתב את יום ארבעה עשר וחמשה עשר כדקאמרת השתא דכתיב את יום ארבעה עשר ואת יום חמשה עשר אתא את ופסיק הני בארבעה עשר והני בחמשה עשר

ואימא פרזים בארביסר מוקפין אי בעו בארביסר אי בעו בחמיסר אמר קרא בזמניהם זמנו של זה לא זמנו של זה

ואימא בתליסר כשושן

אשכחן עשייה זכירה מנלן אמר קרא והימים האלה נזכרים ונעשים איתקש זכירה לעשייה

מתניתין דלא כי האי תנא דתניא רבי יהושע בן קרחה אומר כרכין המוקפין חומה מימות אחשורוש קורין בחמשה עשר

מאי טעמא דרבי יהושע בן קרחה כי שושן מה שושן מוקפת חומה מימות אחשורוש וקורין בחמשה עשר אף כל שמוקפת חומה מימות אחשורוש קורין בחמשה עשר

ותנא דידן מאי טעמא יליף פרזי פרזי כתיב הכא על כן היהודים הפרזים וכתיב התם לבד מערי הפרזי הרבה מאד מה להלן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אף כאן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון

בשלמא רבי יהושע בן קרחה לא אמר כתנא דידן דלית ליה פרזי פרזי אלא תנא דידן מאי טעמא לא אמר כרבי יהושע בן קרחה

מאי טעמא דהא אית ליה פרזי פרזי הכי קאמר אלא שושן דעבדא כמאן לא כפרזים ולא כמוקפין

אמר רבא ואמרי לה כדי שאני שושן הואיל ונעשה בה נס

בשלמא לתנא דידן היינו דכתיב מדינה ומדינה ועיר ועיר מדינה ומדינה לחלק בין מוקפין חומה מימות יהושע בן נון למוקפת חומה מימות אחשורוש

עיר ועיר נמי לחלק בין שושן לשאר עיירות אלא לרבי יהושע בן קרחה בשלמא מדינה ומדינה לחלק בין שושן לשאר עיירות אלא עיר ועיר למאי אתא

אמר לך רבי יהושע בן קרחה ולתנא דידן מי ניחא כיון דאית ליה פרזי פרזי מדינה ומדינה למה לי אלא קרא לדרשה הוא דאתא וכדרבי יהושע בן לוי הוא דאתא דאמר רבי יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך

עד כמה אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא כמחמתן לטבריא מיל ולימא מיל הא קא משמע לן דשיעורא דמיל כמה הוי כמחמתן לטבריא

ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא מנצפך צופים אמרום

ותסברא והכתיב אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה ועוד האמר רב חסדא מם וסמך שבלוחות

גלול כלפי מעלה