Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ז באדר תשפ״ג | 10 מרץ 2023
  • לימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר מו

הדף היום מוקדש ע"י רחל סאבין לע"נ אביה, שלום בן שמואל בציון יום השנה הראשון לפטירתו.

באיזה שלב בתהליך מותר לנזיר לשתות יין ולהיטמא למתים? יש ויכוח בין תנא קמא לרבי שמעון ובברייתא מופיע שחכמים סוברים כרבי שמעון ורבי אליעזר כתנא קמא. מאיפה כל אחד מהם דורש את שיטתו? רב אומר שהתנופה של הנזיר הוא מעכב ואם הוא לא מתבצע, אסור לנזיר לשתות יין וכו'. ישנן שתי גירסאות שונות של הדיון שנבעו מדברי רב אלו. בנוסח הראשון, לאחר שאלה לפי איזו דעה סובר רב, עונים שהוא סובר כרבי אליעזר ומסבירים שהיה עולה על הדעת שבגלל שהתנופה הקרבנות אחרים נחשב כשיירי מצווה ולא מעכב, גם כאן לא מעכב. ולכן רב היה צריך לומר שמעכב. שואלת הגמרא: האם התנופה באמת מעכבת? הלא רואים מברייתא לגבי נזיר שאין לו ידיים שאין זה חלק מהותי כי הברייתא משווה בין מי שאין לו לבין מי שיש לו ידיים – כשם שמי שאין לו ידיים יכול לסיים נזירותו בלי תנופה, כך מי שיש לו, יכול לסיים בלי להניף. הקושי נפתר בהבאת ברייתא אחרת לגבי נזיר שהוא קירח, ובכל זאת הגילוח עדיין חיוני – כך ניתן לומר בתנופה. לגבי הגילוח, מעבירים תער על ראשו של הנזיר הקירח וכך גם ניתן לעשות את התנופה עם הזרועות של הנזיר. בנוסח השני נשאלת השאלה על פי מי נאמר דברי רב ומעלים קושי עם כל צד כמו בנוסח הקודם. אבל כאן לא ניתנת תשובה. לאחר מכן ממשיכה הגמרא לפקפק בעמדתו של חכמים שמהם מבינים שתנופה לא מעכבת, שכן הברייתא לגבי אדם ללא ידיים ניתנת להבנה באופן הבא: מי שאין לו ידיים לעולם לא יוכל לצאת מהיותו נזיר בגלל שלא יכול לעשות תנופה, כמו כן, מי שיש לו ידיים אבל לא עושה תנופה לא יכול לסיים נזירותו. כדי לפתור את הקושי, מביאים את הברייתא עם הנזיר הקירח כדי להראות שההשוואה ניתנת רק כדי להסביר איך עושים את התגלחת למי שאין לו שיער – בדיוק באותו דרך – להעביר תער על הראש. ולא ניתן לערוך השוואה אחרת לעניין העיכוב. אבל רבי אבינא דוחה את הקושי כי הוא מסביר שיטת בית הלל בצורה הפוכה ממה שהבינו עד עכשיו – שצירך לגלח אבל אין לו תקנה וכשם שתגלחת מעכבת גם התנופה מעכבת. כיוון שהנזיר יכול להתגלח רק לאחר שמביאים קרבן אחד לפחות, מה קורה אם אחד הביא קרבן, גילח, הביא את שאר הקרבנות ואז הקרבן הראשון נפסל? מה אם כל הקורבנות הובאו, ואז הנזיר התגלח ואז אחד נפסל?

רבי שמעון אומר כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים הותר הנזיר לשתות ביין ולהיטמא למתים:

גמ׳ תנו רבנן ואחר ישתה הנזיר יין אחר המעשים כולן דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אחר מעשה יחידי

מאי טעמייהו דרבנן כתיב הכא ואחר ישתה הנזיר יין וכתיב התם אחר התגלחו את נזרו מה התם אחר מעשה יחידי אף כאן אחר מעשה יחידי

אימא עד דאיכא תרווייהו אי הכי גזירה שוה למה לי:

אמר רב תנופה בנזיר מעכבת אליבא דמאן אילימא אליבא דרבנן תגלחת אמרי רבנן לא מעכבא תנופה מיבעיא

אלא אליבא דרבי אליעזר פשיטא האמר רבי אליעזר אחר מעשים כולם מהו דתימא כיון דלענין כפרה שירי מצוה היא הכא נמי לא תעכב קא משמע לן


ומי מעכבא והתניא זאת תורת הנזיר בין שיש לו כפים בין שאין לו כפים

ואלא הא דתניא זאת תורת הנזיר בין שיש לו שער בין שאין לו שער הכי נמי דלא מעכבא והתניא נזיר ממורט בית שמאי אומרים אינו צריך להעביר תער על ראשו ובית הלל אומרים צריך להעביר תער על ראשו

ואמר רבינא מאי אינו צריך לבית שמאי אינו צריך אין לו תקנה הא לבית הלל יש לו תקנה

והיינו דרבי פדת דאמר רבי פדת בית שמאי ורבי אליעזר אמרו דבר אחד

מאי רבי אליעזר דתניא אין לו בהן יד ורגל אין לו טהרה עולמית דברי רבי אליעזר רבי שמעון אומר יניחנו על מקומו ויצא וחכמים אומרים יניח על של שמאל ויצא

לישנא אחרינא אמרי לה אמר רב תנופה בנזיר מעכבת אליבא דמאן אילימא אליבא דרבי אליעזר פשיטא האמר רבי אליעזר אחר מעשים כולם אלא אליבא דרבנן השתא יש לומר תגלחת אמרי רבנן לא מעכבא תנופה מיבעיא

ומי לא מעכבא והתניא זאת תורת הנזיר בין שיש לו כפים ובין שאין לו כפים ואלא הא דתניא זאת תורת הנזיר בין שיש לו שער ובין שאין לו שער הכי נמי דמעכבא

והתניא נזיר ממורט בית שמאי אומרים אינו צריך להעביר תער על ראשו ובית הלל אומרים צריך אמר רבי אבינא מאי צריך לבית הלל צריך ואין לו תקנה

לבית שמאי יש לו תקנה ופליגא דרבי פדת:

מתני׳ גילח על הזבח ונמצא פסול תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו גילח על החטאת שלא לשמה ואחר כך הביא קרבנותיו לשמן תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו גילח על העולה או על השלמים שלא לשמן ואחר כך הביא קרבנותיו לשמן תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו

רבי שמעון אומר אותו הזבח לא עלה לו אבל שאר זבחים עלו ואם גילח על שלשתן ונמצא אחד מהן כשר תגלחתו כשרה ויביא שאר זבחים:

גמ׳ אמר רב אדא בר אהבה זאת אומרת קסבר רבי שמעון נזיר שגילח על שלמי נדבה יצא מאי טעמא דאמר קרא ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ולא כתב על שלמיו:


  • לימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נזיר מו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר מו

רבי שמעון אומר כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים הותר הנזיר לשתות ביין ולהיטמא למתים:

גמ׳ תנו רבנן ואחר ישתה הנזיר יין אחר המעשים כולן דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אחר מעשה יחידי

מאי טעמייהו דרבנן כתיב הכא ואחר ישתה הנזיר יין וכתיב התם אחר התגלחו את נזרו מה התם אחר מעשה יחידי אף כאן אחר מעשה יחידי

אימא עד דאיכא תרווייהו אי הכי גזירה שוה למה לי:

אמר רב תנופה בנזיר מעכבת אליבא דמאן אילימא אליבא דרבנן תגלחת אמרי רבנן לא מעכבא תנופה מיבעיא

אלא אליבא דרבי אליעזר פשיטא האמר רבי אליעזר אחר מעשים כולם מהו דתימא כיון דלענין כפרה שירי מצוה היא הכא נמי לא תעכב קא משמע לן


ומי מעכבא והתניא זאת תורת הנזיר בין שיש לו כפים בין שאין לו כפים

ואלא הא דתניא זאת תורת הנזיר בין שיש לו שער בין שאין לו שער הכי נמי דלא מעכבא והתניא נזיר ממורט בית שמאי אומרים אינו צריך להעביר תער על ראשו ובית הלל אומרים צריך להעביר תער על ראשו

ואמר רבינא מאי אינו צריך לבית שמאי אינו צריך אין לו תקנה הא לבית הלל יש לו תקנה

והיינו דרבי פדת דאמר רבי פדת בית שמאי ורבי אליעזר אמרו דבר אחד

מאי רבי אליעזר דתניא אין לו בהן יד ורגל אין לו טהרה עולמית דברי רבי אליעזר רבי שמעון אומר יניחנו על מקומו ויצא וחכמים אומרים יניח על של שמאל ויצא

לישנא אחרינא אמרי לה אמר רב תנופה בנזיר מעכבת אליבא דמאן אילימא אליבא דרבי אליעזר פשיטא האמר רבי אליעזר אחר מעשים כולם אלא אליבא דרבנן השתא יש לומר תגלחת אמרי רבנן לא מעכבא תנופה מיבעיא

ומי לא מעכבא והתניא זאת תורת הנזיר בין שיש לו כפים ובין שאין לו כפים ואלא הא דתניא זאת תורת הנזיר בין שיש לו שער ובין שאין לו שער הכי נמי דמעכבא

והתניא נזיר ממורט בית שמאי אומרים אינו צריך להעביר תער על ראשו ובית הלל אומרים צריך אמר רבי אבינא מאי צריך לבית הלל צריך ואין לו תקנה

לבית שמאי יש לו תקנה ופליגא דרבי פדת:

מתני׳ גילח על הזבח ונמצא פסול תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו גילח על החטאת שלא לשמה ואחר כך הביא קרבנותיו לשמן תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו גילח על העולה או על השלמים שלא לשמן ואחר כך הביא קרבנותיו לשמן תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו

רבי שמעון אומר אותו הזבח לא עלה לו אבל שאר זבחים עלו ואם גילח על שלשתן ונמצא אחד מהן כשר תגלחתו כשרה ויביא שאר זבחים:

גמ׳ אמר רב אדא בר אהבה זאת אומרת קסבר רבי שמעון נזיר שגילח על שלמי נדבה יצא מאי טעמא דאמר קרא ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ולא כתב על שלמיו:


גלול כלפי מעלה