Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ה׳ באלול תשפ״א | 13 אוגוסט 2021
מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

סוכה לז

הדף היום מוקדש ע"י טלי בראון קוסלובסקי לעילוי נשמת סבה, הרבי בראון, חיים אלי בן יהודה נח, שתמיד היה עם ספר בידו, אפילו בחוץ הים. וגם לעילוי נשמת דוד מוס, אבא של טליה מוס שהיה מנכ"ל לשעבר של אור תורה סטון.

האם צריך לסכך את הסוכה עם אחד מארבעת המינים? מהברייתא שבה יש מחלוקת בעניין, אפשר ללמוד שלר' יהודה אפשר ללמוד שסיב ועיקרא דדיקלא הם נחשבים כמינו של הלולב. איך? רבה מודאג מכל מיני סיטואציות שונות שבו תהיה חציצה בלקיחת הלולב ולא יקיים את המצווה. אבל בכל מקרה רבא חולק עליו ומסביר למה האו חושב שאין חציצה במקרה הזה. האם אפשר להריח אתרוג או הדס של מצווה? האם אפשר להריח אתרוג או הדס בשבת? למה נוטלים לולב בימין ואתרוג בשמאל? למה מברכים רק על נטילת לולב ולא על השאר? מתי מנענעים את הלולב בהלל? בית שמאי ובית הלל חולקים בנושא. איך מנענעים ולמה?

לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל והתורה אמרה בסוכות תשבו שבעת ימים סוכה של כל דבר וכן בעזרא אומר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות (ועשו) סוכות ככתוב

ורבי יהודה סבר הני לדפנות עלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לסכך ותנן מסככין בנסרין דברי רבי יהודה אלמא סיב ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא הוא שמע מינה

ומי אמר רבי יהודה ארבעת מינין אין מידי אחרינא לא והתניא סיככה בנסרים של ארז שיש בהן ארבעה טפחים דברי הכל פסולה אין בהן ארבעה טפחים רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר ומודה רבי מאיר שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר שמניח פסל ביניהן וכשירה

מאי ארז הדס כדרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב עשרה מיני ארזים הן שנאמר אתן במדבר ארז שיטה והדס וגו׳

רבי מאיר אומר אפילו במשיחה כו׳ תניא אמר רבי מאיר מעשה ביקירי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב אמרו לו משם ראיה במינו היו אוגדין אותו מלמטה

אמר להו רבה להנהו מגדלי הושענא דבי ריש גלותא כי גדליתו הושענא דבי ריש גלותא שיירי ביה בית יד כי היכי דלא תיהוי חציצה

רבא אמר כל לנאותו אינו חוצץ ואמר רבה לא לינקיט איניש הושענא בסודרא דבעינא לקיחה תמה וליכא ורבא אמר לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה

אמר רבא מנא אמינא לה דלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה דתנן אזוב קצר מספקו בחוט ובכוש וטובל ומעלה ואוחז באזוב ומזה אמאי ולקח וטבל אמר רחמנא אלא לאו שמע מינה לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה

ממאי דלמא שאני התם כיון דחבריה כגופיה דמי אלא מהכא נפל משפופרת לשוקת פסול

הא הפילו הוא כשר אמאי ולקחו ונתן אמר רחמנא אלא לאו שמע מינה לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה

ואמר רבה לא לדוץ איניש לולבא בהושענא דדלמא נתרי טרפי והוי חציצה ורבא אמר מין במינו אינו חוצץ

ואמר רבה לא ליגוז איניש לולבא בהושענא דמשתיירי הוצא והוי חציצה ורבא אמר מין במינו אינו חוצץ

ואמר רבה הדס של מצוה אסור להריח בו אתרוג של מצוה מותר להריח בו מאי טעמא הדס דלריחא קאי כי אקצייה מריחא אקצייה אתרוג דלאכילה קאי כי אקצייה מאכילה אקצייה

ואמר רבה הדס במחובר מותר להריח בו אתרוג במחובר אסור להריח בו מאי טעמא הדס דלהריח קאי אי שרית ליה לא אתי למגזייה אתרוג דלאכילה קאי אי שרית ליה אתי למגזייה

ואמר רבה לולב בימין ואתרוג בשמאל מאי טעמא הני תלתא מצות והאי חדא מצוה אמר ליה רבי ירמיה לרבי זריקא מאי טעם לא מברכינן אלא על נטילת לולב הואיל וגבוה מכולן ולגבהיה לאתרוג ולבריך אמר ליה הואיל ובמינו גבוה מכולן

מתני׳ והיכן היו מנענעין בהודו לה׳ תחילה וסוף ובאנא ה׳ הושיעה נא דברי בית הלל ובית שמאי אומרין אף באנא ה׳ הצליחה נא אמר רבי עקיבא צופה הייתי ברבן גמליאל ורבי יהושע שכל העם היו מנענעין את לולביהן והם לא נענעו אלא באנא ה׳ הושיעה נא

גמ׳ נענוע מאן דכר שמיה התם קאי כל לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר וקאמר היכן מנענעין

תנן התם שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא עושה מניח שתי הלחם על גבי שני הכבשין ומניח ידו תחתיהן ומניף ומוליך ומביא מעלה ומוריד שנאמר אשר הונף ואשר הורם

אמר רבי יוחנן מוליך ומביא למי שהארבע רוחות שלו מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו במערבא מתנו הכי אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים אמר רבי יוסי בר אבין ואיתימא רבי יוסי בר זבילא זאת אומרת

מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

סוכה לז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוכה לז

לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל והתורה אמרה בסוכות תשבו שבעת ימים סוכה של כל דבר וכן בעזרא אומר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות (ועשו) סוכות ככתוב

ורבי יהודה סבר הני לדפנות עלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לסכך ותנן מסככין בנסרין דברי רבי יהודה אלמא סיב ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא הוא שמע מינה

ומי אמר רבי יהודה ארבעת מינין אין מידי אחרינא לא והתניא סיככה בנסרים של ארז שיש בהן ארבעה טפחים דברי הכל פסולה אין בהן ארבעה טפחים רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר ומודה רבי מאיר שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר שמניח פסל ביניהן וכשירה

מאי ארז הדס כדרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב עשרה מיני ארזים הן שנאמר אתן במדבר ארז שיטה והדס וגו׳

רבי מאיר אומר אפילו במשיחה כו׳ תניא אמר רבי מאיר מעשה ביקירי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב אמרו לו משם ראיה במינו היו אוגדין אותו מלמטה

אמר להו רבה להנהו מגדלי הושענא דבי ריש גלותא כי גדליתו הושענא דבי ריש גלותא שיירי ביה בית יד כי היכי דלא תיהוי חציצה

רבא אמר כל לנאותו אינו חוצץ ואמר רבה לא לינקיט איניש הושענא בסודרא דבעינא לקיחה תמה וליכא ורבא אמר לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה

אמר רבא מנא אמינא לה דלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה דתנן אזוב קצר מספקו בחוט ובכוש וטובל ומעלה ואוחז באזוב ומזה אמאי ולקח וטבל אמר רחמנא אלא לאו שמע מינה לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה

ממאי דלמא שאני התם כיון דחבריה כגופיה דמי אלא מהכא נפל משפופרת לשוקת פסול

הא הפילו הוא כשר אמאי ולקחו ונתן אמר רחמנא אלא לאו שמע מינה לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה

ואמר רבה לא לדוץ איניש לולבא בהושענא דדלמא נתרי טרפי והוי חציצה ורבא אמר מין במינו אינו חוצץ

ואמר רבה לא ליגוז איניש לולבא בהושענא דמשתיירי הוצא והוי חציצה ורבא אמר מין במינו אינו חוצץ

ואמר רבה הדס של מצוה אסור להריח בו אתרוג של מצוה מותר להריח בו מאי טעמא הדס דלריחא קאי כי אקצייה מריחא אקצייה אתרוג דלאכילה קאי כי אקצייה מאכילה אקצייה

ואמר רבה הדס במחובר מותר להריח בו אתרוג במחובר אסור להריח בו מאי טעמא הדס דלהריח קאי אי שרית ליה לא אתי למגזייה אתרוג דלאכילה קאי אי שרית ליה אתי למגזייה

ואמר רבה לולב בימין ואתרוג בשמאל מאי טעמא הני תלתא מצות והאי חדא מצוה אמר ליה רבי ירמיה לרבי זריקא מאי טעם לא מברכינן אלא על נטילת לולב הואיל וגבוה מכולן ולגבהיה לאתרוג ולבריך אמר ליה הואיל ובמינו גבוה מכולן

מתני׳ והיכן היו מנענעין בהודו לה׳ תחילה וסוף ובאנא ה׳ הושיעה נא דברי בית הלל ובית שמאי אומרין אף באנא ה׳ הצליחה נא אמר רבי עקיבא צופה הייתי ברבן גמליאל ורבי יהושע שכל העם היו מנענעין את לולביהן והם לא נענעו אלא באנא ה׳ הושיעה נא

גמ׳ נענוע מאן דכר שמיה התם קאי כל לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר וקאמר היכן מנענעין

תנן התם שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא עושה מניח שתי הלחם על גבי שני הכבשין ומניח ידו תחתיהן ומניף ומוליך ומביא מעלה ומוריד שנאמר אשר הונף ואשר הורם

אמר רבי יוחנן מוליך ומביא למי שהארבע רוחות שלו מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו במערבא מתנו הכי אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים אמר רבי יוסי בר אבין ואיתימא רבי יוסי בר זבילא זאת אומרת

Scroll To Top