Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י׳ באלול תשפ״א | 18 אוגוסט 2021
מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

סוכה מב

הדף היום מוקדש ע"י טובה ודוד קסטנבאום לכבוד הוריה של טובה, הרב ד"ר ישראל ורבקה ריבקין שעולים ארצה היום. "אנו, הילדים, נכדים ונינים מחכים לכם ומאחלים לכם עוד הרבה שנים של בריאות ונחת מכולנו." וע"י ג'ן קלמפבנר לכבוד יום הולדתו ה83 של אביה, וגם בר מצווה שנייה שלו, השבוע ולרפואתו, אלימלך בן מלכה.

לפי ר' יוסי טעה בדבר מצווה פטור. באיזה מקרים חלים כלל זה? מתי לא אומרים ככה? אשה יכולה לקבל את הלולב מבעלה או בנה ולהכניס למים בשבת. מה מותר ביום טוב ומה עושים בחול המועד? למה דווקא מדובר על אשה במשנה? מה זה בא ללמדינו? קטן היודע לנענע חייב בלולב. מתי קטן מתחייב במצוות אחרות? מתי אפשר לסמוך עליו שהוא טהור? מתי מחלוקים לו תרומה בבית הגרנות? מתי אפשר לסמוך על שחיטתו? כמה ימים בחג סוכות היו נוטלים לולב, זוקפים ערבה, אומרים הלל, ישובים בסוכה, מנסכים מים, מנגנים בחליל? בלולב וערבה, זה תלוי מתי חל שבת באותה שנה. מה היו עושים עם הלולבים של כולם במקדש? איך זה שונה מהמשנה שתיארה מה עושים בבית הכנסת?

לא שנו אלא שלא יצא בו אבל יצא בו חייב הא מדאגבהיה נפק ביה אמר אביי כשהפכו

רבא אמר אפילו תימא שלא הפכו הכא במאי עסקינן כגון שהוציאו בכלי והא רבא הוא דאמר לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה הני מילי דרך כבוד אבל דרך בזיון לא

אמר רב הונא אומר היה רבי יוסי עולת העוף שנמצאת בין אגפיים וכסבור חטאת העוף היא ואכלה פטור מאי קא משמע לן דטעה בדבר מצוה פטור היינו הך

מהו דתימא התם הוא דטעה בדבר מצוה פטור היינו דעבד מצוה אבל הכא דטעה בדבר מצוה ולא עבד מצוה אימא לא קא משמע לן

מיתיבי רבי יוסי אומר השוחט את התמיד שאינו מבוקר כהלכתו בשבת חייב חטאת וצריך תמיד אחר

אמר ליה בר מינה דההיא דהא אתמר עלה אמר רב שמואל בר חתאי אמר רב המנונא סבא אמר רב יצחק בר אשיאן אמר רב הונא אמר רב כגון שהביאו מלשכה שאינן מבוקרין

מתני׳ מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה ומחזירתו למים בשבת רבי יהודה אומר בשבת מחזירין ביום טוב מוסיפין ובמועד מחליפין

קטן היודע לנענע חייב בלולב

גמ׳ פשיטא מהו דתימא הואיל ואשה לאו בת חיובא היא אימא לא תקבל קא משמע לן

קטן היודע לנענע תנו רבנן קטן היודע לנענע חייב בלולב להתעטף חייב בציצית לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין יודע לדבר אביו לומדו תורה וקריאת שמע

תורה מאי היא אמר רב המנונא תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב קריאת שמע מאי היא פסוק ראשון

היודע לשמור גופו אוכלין על גופו טהרות לשמור את ידיו אוכלין על ידיו טהרות היודע לישאל ברשות היחיד ספיקו טמא ברשות הרבים ספיקו טהור היודע לפרוס כפיו חולקין לו תרומה בבית הגרנות

היודע לשחוט אוכלין משחיטתו אמר רב הונא והוא שגדול עומד על גביו

יכול לאכול כזית דגן מרחיקין מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות אמר רב חסדא והוא שיכול לאוכלו בכדי אכילת פרס אמר רב חייא בריה דרב ייבא ובגדול אף על פי שאינו יכול לאכול בכדי אכילת פרס דכתיב ויוסיף דעת יוסיף מכאוב

יכול לאכול כזית צלי שוחטין עליו את הפסח שנאמר איש לפי אכלו רבי יהודה אומר עד שיכול לברר אכילה כיצד נותנין לו צרור וזורקו אגוז ונוטלו

הדרן עלך לולב הגזול

מתני׳ לולב וערבה ששה ושבעה ההלל והשמחה שמונה סוכה וניסוך המים שבעה החליל חמשה וששה

לולב שבעה כיצד יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת לולב שבעה ושאר כל הימים ששה

ערבה שבעה כיצד יום השביעי של ערבה שחל להיות בשבת ערבה שבעה ושאר כל הימים ששה

מצות לולב כיצד (בשבת) יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת מוליכין את לולביהן להר הבית והחזנין מקבלין מהן וסודרין אותן על גבי איצטבא והזקנים מניחין את שלהן בלשכה ומלמדין אותם לומר כל מי שמגיע לולבי לידו הרי הוא לו במתנה

למחר משכימין ובאין והחזנין זורקין אותם לפניהם והן מחטפין ומכין איש את חבירו וכשראו בית דין שבאו לידי סכנה התקינו שיהא כל אחד ואחד נוטל בביתו

גמ׳ אמאי טלטול בעלמא הוא ולידחי שבת אמר רבה גזרה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד

מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

להעמיק בדף

דף משלהן שמיטה קדושת שביעית

שמיטה : דף משלהן 78

איזה קדושה יש לפירות שביעית? מסכת סוכה מעלה את קדושת ארבעת המינים ודנה בשמיטה

סוכה מב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוכה מב

לא שנו אלא שלא יצא בו אבל יצא בו חייב הא מדאגבהיה נפק ביה אמר אביי כשהפכו

רבא אמר אפילו תימא שלא הפכו הכא במאי עסקינן כגון שהוציאו בכלי והא רבא הוא דאמר לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה הני מילי דרך כבוד אבל דרך בזיון לא

אמר רב הונא אומר היה רבי יוסי עולת העוף שנמצאת בין אגפיים וכסבור חטאת העוף היא ואכלה פטור מאי קא משמע לן דטעה בדבר מצוה פטור היינו הך

מהו דתימא התם הוא דטעה בדבר מצוה פטור היינו דעבד מצוה אבל הכא דטעה בדבר מצוה ולא עבד מצוה אימא לא קא משמע לן

מיתיבי רבי יוסי אומר השוחט את התמיד שאינו מבוקר כהלכתו בשבת חייב חטאת וצריך תמיד אחר

אמר ליה בר מינה דההיא דהא אתמר עלה אמר רב שמואל בר חתאי אמר רב המנונא סבא אמר רב יצחק בר אשיאן אמר רב הונא אמר רב כגון שהביאו מלשכה שאינן מבוקרין

מתני׳ מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה ומחזירתו למים בשבת רבי יהודה אומר בשבת מחזירין ביום טוב מוסיפין ובמועד מחליפין

קטן היודע לנענע חייב בלולב

גמ׳ פשיטא מהו דתימא הואיל ואשה לאו בת חיובא היא אימא לא תקבל קא משמע לן

קטן היודע לנענע תנו רבנן קטן היודע לנענע חייב בלולב להתעטף חייב בציצית לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין יודע לדבר אביו לומדו תורה וקריאת שמע

תורה מאי היא אמר רב המנונא תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב קריאת שמע מאי היא פסוק ראשון

היודע לשמור גופו אוכלין על גופו טהרות לשמור את ידיו אוכלין על ידיו טהרות היודע לישאל ברשות היחיד ספיקו טמא ברשות הרבים ספיקו טהור היודע לפרוס כפיו חולקין לו תרומה בבית הגרנות

היודע לשחוט אוכלין משחיטתו אמר רב הונא והוא שגדול עומד על גביו

יכול לאכול כזית דגן מרחיקין מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות אמר רב חסדא והוא שיכול לאוכלו בכדי אכילת פרס אמר רב חייא בריה דרב ייבא ובגדול אף על פי שאינו יכול לאכול בכדי אכילת פרס דכתיב ויוסיף דעת יוסיף מכאוב

יכול לאכול כזית צלי שוחטין עליו את הפסח שנאמר איש לפי אכלו רבי יהודה אומר עד שיכול לברר אכילה כיצד נותנין לו צרור וזורקו אגוז ונוטלו

הדרן עלך לולב הגזול

מתני׳ לולב וערבה ששה ושבעה ההלל והשמחה שמונה סוכה וניסוך המים שבעה החליל חמשה וששה

לולב שבעה כיצד יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת לולב שבעה ושאר כל הימים ששה

ערבה שבעה כיצד יום השביעי של ערבה שחל להיות בשבת ערבה שבעה ושאר כל הימים ששה

מצות לולב כיצד (בשבת) יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת מוליכין את לולביהן להר הבית והחזנין מקבלין מהן וסודרין אותן על גבי איצטבא והזקנים מניחין את שלהן בלשכה ומלמדין אותם לומר כל מי שמגיע לולבי לידו הרי הוא לו במתנה

למחר משכימין ובאין והחזנין זורקין אותם לפניהם והן מחטפין ומכין איש את חבירו וכשראו בית דין שבאו לידי סכנה התקינו שיהא כל אחד ואחד נוטל בביתו

גמ׳ אמאי טלטול בעלמא הוא ולידחי שבת אמר רבה גזרה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד

Scroll To Top