Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ה בסיון תשפ״ב | 24 יוני 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות קט

הדף היום מוקדש ע”י ארט גולד וקרול רובינסון לכבוד יום הנישואין שלהם.

יש ויכוח בין רבי אלעזר לחכמים על אישה שנישאת לבעלה לאחר שהתגרשה – אם ימות בלי ילדים, האם היא יכולה לעשות ייבום. יש להם ויכוח זהה לגבי קטנה במצב זה. אם היא נישאה על ידי אביה והתגרשה, היא אינה נחשבת עוד באחריות אביה (כלומר שהוא אינו יכול לחתן אותה), גם אם היא עדיין קטנה. אז אם הבעל נישא אותה בשנית, כולם מסכימים שאין ייבום כדין תורה, היא נחשבת כגרושה, שהרי יכולתה להינשא בשנית הייתה רק בתוקף מדרבנן, ואסור להתחתן עם אחיו של בעלה הגרוש, כי גרוש ממנה מדאורייתא. הגמרא מביאה ארבעה הסברים שונים לרבי אלעזר שאוסר ייבום בכל המקרים. לדברי רבי אלעזר, הצרה במקרים אלו יכולה לעשות ייבום. אם שני אחים נשואים לשתי אחיות קטנות (נישאו על ידי אמם או אחיהן) או שתי חירשות-אילמות, אם בעל אחד מת, אשתו פטורה מייבום בהיותה נופלת לבעלה של אחותה. אבל אם אחות אחת הייתה קטנה ואשתו של המת לא הייתה קטנה, מה קורה עם ייבום? שלוש דעות מובאות במשנה. הצעה אחת היא לעודד את הקטנה למאן לו כדי שאחותה תוכל לעשות ייבום. הגמרא מפקפקת בכך ברייתא שמפרטת שלוש פעולות שצריך לנהוג בהן ושלוש שצריך להימנע מהן ומיאון רשום עם הפעולות שכדאי להימנע מהן – אז איך זה שאנחנו מעודדים את הקטנה למאן? יש כאן יוצא מן הכלל כי זה על מנת לאפשר את קיום מצוות ייבום. שש הפעולות המפורטות נדונות יותר לעומק. במקרה שאחות קטנה נפלה לייבום לבעלה, קבע רבן גמליאל שאנו ממתינים עד שהקטנה תתבגר ואז היבמה פטורה מייבום. רב מסביר (בתשובה לשאלת רבי אלעזר) שנישואי הקטנה הופכים לנישואין מדאורייתא אשר יפטור את האחות רק כאשר יקיימו יחסי מין לאחר התבגרה. על סמך זה פוטר רבן גמליאל את האחות הגדולה מייבום כי הוא סובר שמי שמקדש אשה אחות היבמה, פוטר את היבמה מייבום. רב ששת מטיל ספק בהנחה זו של רב בהתבסס על ברייתא, אך רבין מסביר את הברייתא כדי להסתדר עם הבנתו של רב.

ורבי אלעזר אוסר וכן המגרש את היתומה והחזירה מותרת ליבם ורבי אלעזר אוסר קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כיתומה בחיי האב והחזירה דברי הכל אסורה ליבם

גמ׳ אמר עיפה מאי טעמא דרבי אלעזר הואיל ועמדה עליו שעה אחת באיסורא אמרו ליה רבנן לעיפה אי הכי חליצה נמי לא תיבעי

וכי תימא הכי נמי והתניא משום רבי אלעזר אמרו חולצת אלא אמר עיפה רבי אלעזר לא ידענא מאי טעמא

אמר אביי היינו טעמא דרבי אלעזר מספקא ליה אי מיתה מפלת אי נשואין הראשונים מפילים אי מיתה מפלת הא רמיא קמיה לייבום אי נשואין הראשונים מפילים הא עמדה עליו שעה אחת באיסור

רבא אמר לעולם פשיטא לרבי אלעזר דמיתה מפלת ומיהו הכל בקיאין בגירושין ואין הכל בקיאין בחזרה

אדרבה חזרה כיון דיתבא תותיה אית ליה קלא מי לא עסקינן דאהדרה באורתא ושכיב בצפרא

רב אשי אמר היינו טעמא דרבי אלעזר דגזר הני משום יתומה בחיי האב והחזירה הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כיתומה בחיי האב והחזירה דברי הכל שאסורה ליבם

האי מאי למימרא פשיטא אלא לאו הא קא משמע לן טעמא דרבי אלעזר דגזר הנך משום האי שמע מינה

תניא כוותיה דרב אשי מודים חכמים לרבי אלעזר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה הרי היא כיתומה בחיי האב והחזירה שאסורה ליבם מפני שגירושיה גירושין גמורין ואין חזרתה חזרה גמורה

במה דברים אמורים שגירשה כשהיא קטנה והחזירה כשהיא קטנה אבל גירשה כשהיא קטנה והחזירה כשהיא גדולה אי נמי החזירה כשהיא קטנה וגדלה אצלו ומת או חולצת או מתייבמת משום רבי אלעזר אמרו חולצת ולא מתייבמת

בעא מיניה רבא מרב נחמן צרתה מהו אמר ליה היא גופה גזירה ואנן ניקום וניגזור גזירה לגזירה

והא תניא משום רבי אלעזר אמרו היא וצרתה חולצת היא וצרתה סלקא דעתך אלא לאו או היא או צרתה חולצת לאו תרוצי קמתרצת תריץ הכי היא חולצת צרתה או חולצת או מתייבמת

מתני׳ שני אחין נשואין לשתי אחיות קטנות ומת בעלה של אחת מהן הלזו תצא משום אחות אשה וכן שתי חרשות גדולה וקטנה מת בעלה של קטנה תצא הקטנה משום אחות אשה

מת בעלה של גדולה רבי אליעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו

רבן גמליאל אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה

רבי יהושע אומר אי לו על אשתו אי לו על אשת אחיו מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה

גמ׳ ומי שרי והתני בר קפרא לעולם ידבק אדם בשלשה דברים ויתרחק משלשה דברים ידבק בשלשה דברים בחליצה ובהבאת שלום ובהפרת נדרים ויתרחק משלשה דברים מן המיאון ומן הפקדונות ומן הערבונות מיאון דמצוה שאני

גופא תני בר קפרא לעולם ידבק אדם בשלשה דברים בחליצה כאבא שאול דתניא אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי לשם אישות לשם דבר אחר כאילו פוגע בערוה וקרוב בעיני להיות הולד ממזר

בהבאת שלום דכתיב בקש שלום ורדפהו

ואמר רבי אבהו אתיא רדיפה רדיפה כתיב הכא בקש שלום ורדפהו וכתיב התם רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד בהפרת נדרים כרבי נתן דתניא רבי נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן

ויתרחק משלשה דברים מן המיאונין דלמא גדלה ומיחרטא בה מן הפקדונות בבר מתא דבייתיה כי בייתיה דמי מן הערבון בערבי שלציון

דאמר רבי יצחק מאי דכתיב רע ירוע כי ערב זר רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים ולערבי שלציון ולתוקע עצמו לדבר הלכה מקבלי גרים כרבי חלבו דאמר רבי חלבו קשים גרים לישראל כספחת בעור

ערבי שלציון דעבדי שלוף דוץ תוקע עצמו לדבר הלכה דתניא רבי יוסי אומר כל האומר אין לו תורה אין לו תורה פשיטא אלא כל האומר אין לו אלא תורה אין לו אלא תורה

הא נמי פשיטא אלא דאפילו תורה אין לו מאי טעמא אמר רב פפא אמר קרא ולמדתם ועשיתם כל שישנו בעשיה ישנו בלמידה כל שאינו בעשיה אינו בלמידה

ואיבעית אימא לעולם כדאמריתו מעיקרא כל האומר אין לו אלא תורה אין לו אלא תורה לא צריכא דקא מגמר לאחריני ואזלי ועבדי מהו דתימא אית ליה אגרא לדידיה קא משמע לן

ואיבעית אימא תוקע עצמו לדבר הלכה בדיינא דאתי דינא לקמיה וגמר הלכה ומדמי מילתא למילתא ואית ליה רבה ולא אזיל משאיל

דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין יריכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו שנאמר הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל וגו׳ מפחד בלילות מפחד של גיהנם שדומה ללילה

רבן גמליאל אומר אם מיאנה וכו׳ בעא מיניה רבי אלעזר מרב מאי טעמא דרבן גמליאל משום דקסבר קידושי קטנה מיתלא תלו וכי גדלה גדלי בהדה אף על גב דלא בעל

או דלמא משום דקסבר המקדש אחות יבמה נפטרה יבמה והלכה לה אי בעל אין אי לא בעל לא

אמר ליה היינו טעמא דרבן גמליאל משום דקסבר המקדש אחות יבמה נפטרה יבמה והלכה לה אי בעל אין אי לא בעל לא

אמר רב ששת אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא דתניא המקדש את הקטנה קידושיה תלויין מאי תלויין לאו כי גדלה גדלי בהדה ואף על גב דלא בעל

אמר ליה רבין בריה דרב נחמן הא מילתא דקטנה מיתלא תליא וקיימא אי בעל אין אי לא בעל לא דאמרה הוא עדיף מינאי ואנא עדיפנא מיניה

וסבר רב אי בעל אין אי לא בעל לא והא איתמר קטנה שלא מיאנה והגדילה ועמדה ונשאת רב אמר אינה צריכה גט משני ושמואל אמר צריכה גט משני

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

קשים גרים לישראל??? – גפת 103

בדף קט ע”ב ישנן שתי ביטויים קשים מאוד. אמירה שקבלת גרים היא דבר רע, ושגרים קשים לישראל.פירוש רש”י מותיר אותנו בקושי גדול שם. אולם בעלי התוספות כאן ובקידושין מאירים את הסוגיה כולא באור אחר וחשוב. הצטרפו אלינו לעיון נוסף ומאיר עיניים בסוגיה זו.

dm 122

טקס החליצה – דף משלהן 122

מה בדיוק נאמר בטקס החליצה? ובאיזה שפה זה צריך להיות? טקס החליצה, טקסט, מילים

יבמות קט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות קט

ורבי אלעזר אוסר וכן המגרש את היתומה והחזירה מותרת ליבם ורבי אלעזר אוסר קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כיתומה בחיי האב והחזירה דברי הכל אסורה ליבם

גמ׳ אמר עיפה מאי טעמא דרבי אלעזר הואיל ועמדה עליו שעה אחת באיסורא אמרו ליה רבנן לעיפה אי הכי חליצה נמי לא תיבעי

וכי תימא הכי נמי והתניא משום רבי אלעזר אמרו חולצת אלא אמר עיפה רבי אלעזר לא ידענא מאי טעמא

אמר אביי היינו טעמא דרבי אלעזר מספקא ליה אי מיתה מפלת אי נשואין הראשונים מפילים אי מיתה מפלת הא רמיא קמיה לייבום אי נשואין הראשונים מפילים הא עמדה עליו שעה אחת באיסור

רבא אמר לעולם פשיטא לרבי אלעזר דמיתה מפלת ומיהו הכל בקיאין בגירושין ואין הכל בקיאין בחזרה

אדרבה חזרה כיון דיתבא תותיה אית ליה קלא מי לא עסקינן דאהדרה באורתא ושכיב בצפרא

רב אשי אמר היינו טעמא דרבי אלעזר דגזר הני משום יתומה בחיי האב והחזירה הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כיתומה בחיי האב והחזירה דברי הכל שאסורה ליבם

האי מאי למימרא פשיטא אלא לאו הא קא משמע לן טעמא דרבי אלעזר דגזר הנך משום האי שמע מינה

תניא כוותיה דרב אשי מודים חכמים לרבי אלעזר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה הרי היא כיתומה בחיי האב והחזירה שאסורה ליבם מפני שגירושיה גירושין גמורין ואין חזרתה חזרה גמורה

במה דברים אמורים שגירשה כשהיא קטנה והחזירה כשהיא קטנה אבל גירשה כשהיא קטנה והחזירה כשהיא גדולה אי נמי החזירה כשהיא קטנה וגדלה אצלו ומת או חולצת או מתייבמת משום רבי אלעזר אמרו חולצת ולא מתייבמת

בעא מיניה רבא מרב נחמן צרתה מהו אמר ליה היא גופה גזירה ואנן ניקום וניגזור גזירה לגזירה

והא תניא משום רבי אלעזר אמרו היא וצרתה חולצת היא וצרתה סלקא דעתך אלא לאו או היא או צרתה חולצת לאו תרוצי קמתרצת תריץ הכי היא חולצת צרתה או חולצת או מתייבמת

מתני׳ שני אחין נשואין לשתי אחיות קטנות ומת בעלה של אחת מהן הלזו תצא משום אחות אשה וכן שתי חרשות גדולה וקטנה מת בעלה של קטנה תצא הקטנה משום אחות אשה

מת בעלה של גדולה רבי אליעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו

רבן גמליאל אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה

רבי יהושע אומר אי לו על אשתו אי לו על אשת אחיו מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה

גמ׳ ומי שרי והתני בר קפרא לעולם ידבק אדם בשלשה דברים ויתרחק משלשה דברים ידבק בשלשה דברים בחליצה ובהבאת שלום ובהפרת נדרים ויתרחק משלשה דברים מן המיאון ומן הפקדונות ומן הערבונות מיאון דמצוה שאני

גופא תני בר קפרא לעולם ידבק אדם בשלשה דברים בחליצה כאבא שאול דתניא אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי לשם אישות לשם דבר אחר כאילו פוגע בערוה וקרוב בעיני להיות הולד ממזר

בהבאת שלום דכתיב בקש שלום ורדפהו

ואמר רבי אבהו אתיא רדיפה רדיפה כתיב הכא בקש שלום ורדפהו וכתיב התם רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד בהפרת נדרים כרבי נתן דתניא רבי נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן

ויתרחק משלשה דברים מן המיאונין דלמא גדלה ומיחרטא בה מן הפקדונות בבר מתא דבייתיה כי בייתיה דמי מן הערבון בערבי שלציון

דאמר רבי יצחק מאי דכתיב רע ירוע כי ערב זר רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים ולערבי שלציון ולתוקע עצמו לדבר הלכה מקבלי גרים כרבי חלבו דאמר רבי חלבו קשים גרים לישראל כספחת בעור

ערבי שלציון דעבדי שלוף דוץ תוקע עצמו לדבר הלכה דתניא רבי יוסי אומר כל האומר אין לו תורה אין לו תורה פשיטא אלא כל האומר אין לו אלא תורה אין לו אלא תורה

הא נמי פשיטא אלא דאפילו תורה אין לו מאי טעמא אמר רב פפא אמר קרא ולמדתם ועשיתם כל שישנו בעשיה ישנו בלמידה כל שאינו בעשיה אינו בלמידה

ואיבעית אימא לעולם כדאמריתו מעיקרא כל האומר אין לו אלא תורה אין לו אלא תורה לא צריכא דקא מגמר לאחריני ואזלי ועבדי מהו דתימא אית ליה אגרא לדידיה קא משמע לן

ואיבעית אימא תוקע עצמו לדבר הלכה בדיינא דאתי דינא לקמיה וגמר הלכה ומדמי מילתא למילתא ואית ליה רבה ולא אזיל משאיל

דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין יריכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו שנאמר הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל וגו׳ מפחד בלילות מפחד של גיהנם שדומה ללילה

רבן גמליאל אומר אם מיאנה וכו׳ בעא מיניה רבי אלעזר מרב מאי טעמא דרבן גמליאל משום דקסבר קידושי קטנה מיתלא תלו וכי גדלה גדלי בהדה אף על גב דלא בעל

או דלמא משום דקסבר המקדש אחות יבמה נפטרה יבמה והלכה לה אי בעל אין אי לא בעל לא

אמר ליה היינו טעמא דרבן גמליאל משום דקסבר המקדש אחות יבמה נפטרה יבמה והלכה לה אי בעל אין אי לא בעל לא

אמר רב ששת אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא דתניא המקדש את הקטנה קידושיה תלויין מאי תלויין לאו כי גדלה גדלי בהדה ואף על גב דלא בעל

אמר ליה רבין בריה דרב נחמן הא מילתא דקטנה מיתלא תליא וקיימא אי בעל אין אי לא בעל לא דאמרה הוא עדיף מינאי ואנא עדיפנא מיניה

וסבר רב אי בעל אין אי לא בעל לא והא איתמר קטנה שלא מיאנה והגדילה ועמדה ונשאת רב אמר אינה צריכה גט משני ושמואל אמר צריכה גט משני

גלול כלפי מעלה