Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ד׳ בסיון תשפ״ב | 3 יוני 2022
  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

יבמות פט – שבת ה’ בסיון

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

אישה שנאמר לה על ידי עד אחד, כי בעלה מת והיא נישאה בשנית, ומאוחר יותר גילתה שבעלה הראשון עדיין בחיים, צריכה לקבל מכל אחד מהם. הגט מהשני לא ממש נחוץ אבל הרבנים היו מודאגים שאנשים יראו ויחשבו שאפשר לצאת מהנישואין בלי גט. אם כן, אם היא הייתה מקודשת רק לבעל השני, קיימת חשש זו. לפיכך, הם מציעים שלמרות שהמשנה לא אמרה זאת, יש צורך בגט גם מקידושין. אולם בסופו של דבר, הגמרא דוחה זאת ומסבירה מדוע צריך גט רק אם הייתה נשואה, אך לא אם הייתה מקודשת רק לבעל השני. מדוע אין לאישה זכויות בכתובה של הבעל הראשון או פירות או מזונות או בלאות? הגמרא מביאה משנה בתרומות ב:ב שמסבירה מה קורה במקרה שבו מישהו הפריש תרומה טמאה על פירות טהורים. רב חסדא ורבי אושעיא חלוקים ביניהם בהבנתם מה קורה אם זה נעשה בכוונה. בברייתא כתוב “לא עשה כלום.” האם זה אומר שזה לא תרומה (רב חסדא) או שזה נחשב תרומה אבל הוא צריך לקחת שוב תרומה על הפירות הטהורות (ר’ אושעיא). רב חסדא מסביר את דעתו שחכמים החליטו שזה לא יהיה תרומה מכיוון שהם היו מודאגים שאם הם יקבעו שזה תרומה (כפי שזה בעצם דין תורה), סביר להניח שהאדם לא יפריש תרומה גם מהפירות הטהורות. מספר מקורות מובאים להטיל קושי נגד עמדותיו של רב חסדא ושל רבי אושעיא, והם נפתרים על ידי הבחנה בין המקרים השונים. רבא מטיל ספק ברב חסדא על ידי העלאת שאלה מאוד בסיסית – כיצד יכולים חכמים לעקור דין תורה ובעצם לאפשר למי שאינו כהן לאכול תרומה (כפי שהכריזו על דבר שהוא בעצם תרומה לפי דין תורה שלא ייחשב כתרומה). רב חסדא לא מוטרד מהשאלות ומתחיל להביא מקורות שבהם אנו רואים שהחכמים יכולים לעקור דין תורה. המקור הראשון הוא ממשנתנו שכן הם קובעים שהילדים מבעלה הראשון והשני כולם ממזרים למרות שלפי דין תורה היא נשואה לבעל הראשון. בהוצאת העונש הזה הם מתירים למי שהוא ישראלי רגיל לפי דין תורה (הילד) להתחתן עם ממזר! רבא דוחה זאת בציטוט מאלו שאומרים שאינו יכול להינשא לממזרת. המקור השני מתייחס לקטינה המאורסת רק לפי הדין דרבנן ובכל זאת היא נחשבת נשואה לדינים מסוימים. רבא דוחה ההוכחה מכל דין במקור הזה מסיבה שונה.

שנתן לה אחרון גט לא פסלה מן הכהונה מכלל דלא בעיא גט דאי בעיא גט אמאי לא פסלה מן הכהונה אלא סיפא אמרי קידושי טעות הוו

רישא נמי אמרי נישואי טעות הוו קנסוה רבנן סיפא נמי ליקנסוה רישא דעבדא איסורא קנסוה סיפא דלא עבדא איסורא לא קנסוה רבנן

אין לה כתובה מאי טעמא תקינו לה רבנן כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה הא תהא קלה בעיניו להוציאה

אין לה פירות ולא מזונות ולא בלאות תנאי כתובה ככתובה דמי

נטלה מזה ומזה פשיטא מהו דתימא כיון דתפשה לא מפקינן מינה קא משמע לן

הולד ממזר תנן התם אין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם בשוגג תרומתו תרומה במזיד לא עשה ולא כלום מאי לא עשה ולא כלום אמר רב חסדא לא עשה ולא כלום כל עיקר דאפילו ההיא גריוא הדר לטיבליה

רב נתן ברבי אושעיא אמר לא עשה ולא כלום לתקן את השירים אבל תרומה הוי רב חסדא לא אמר כרב נתן ברבי אושעיא דאי אמרת הוי תרומה זימנין דפשע ולא מפריש

מאי שנא מהא דתנן התורם קישות ונמצאת מרה אבטיח ונמצאת סרוח תרומה ויחזור ויתרום שוגג אמזיד קרמית שוגג לא עבד איסורא מזיד קעבד איסורא

ורמי שוגג אשוגג הכא קתני בשוגג תרומתו תרומה התם קתני תרומה ויחזור ויתרום

התם שוגג קרוב למזיד דאיבעי ליה למיטעמיה

ורמי מזיד אמזיד הכא קתני במזיד לא עשה כלום התם תנן התורם משאין נקוב על נקוב תרומה ויחזור ויתרום

בתרי מאני ציית בחד מנא לא ציית

ולרב נתן ברבי אושעיא דאמר לא עשה ולא כלום לתקן שירים אבל תרומה הוי

מאי שנא מהא דתנן מן הנקוב על שאין נקוב תרומתו תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשר ממקום אחר

שאני הכא דמדאורייתא תרומה מעלייתא היא כדרבי אלעאי דאמר רבי אלעאי מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה דכתיב ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו

ואם אין קדוש נשיאות חטא למה מיכן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה

אמר ליה רבה לרב חסדא לדידך דאמרת לא עשה ולא כלום כל עיקר דאפילו ההוא גריוא הדר לטיבליה מאי טעמא גזירה דלמא פשע ולא מפריש מי איכא מידי דמדאורייתא הוי תרומה ומשום דלמא פשע אפקוה רבנן לחולין וכי בית דין מתנין לעקור דבר מן התורה

אמר ליה ואת לא תסברא והתנן הולד ממזר מזה ומזה בשלמא משני ממזר אלא מראשון אמאי אשתו היא וישראל מעליא הוא וקא שרינן ליה בממזרת

אמר ליה הכי אמר שמואל אסור בממזרת וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אסור בממזרת ואמאי קרי ליה ממזר לאוסרו בבת ישראל

שלח ליה רב חסדא לרבה ביד רב אחא בר רב הונא ואין בית דין מתנין לעקור דבר מן התורה והתניא מאימתי אדם יורש את אשתו קטנה בית שמאי אומרים משתעמוד בקומתה ובית הלל אומרים משתכנס לחופה רבי אליעזר אומר משתבעל ויורשה ומיטמא לה ואוכלת בגינו תרומה

בית שמאי אומרים משתעמוד בקומתה אף על גב דלא נכנסה לחופה אימא משתעמוד בקומתה ותכנס לחופה והכי קאמרו ליה בית שמאי לבית הלל דקאמריתו משתכנס לחופה אי עמדה בקומתה מהניא לה חופה ואי לא לא מהניא לה חופה

רבי אליעזר אומר משתבעל והאמר רבי אליעזר אין מעשה קטנה כלום אימא משתגדיל ותבעל

קתני מיהת יורשה והא הכא דמדאורייתא אבוה ירית לה ומדרבנן ירית לה בעל הפקר בית דין היה הפקר

דאמר רבי יצחק מנין שהפקר בית דין היה הפקר שנאמר כל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה

רבי אלעזר אמר מהכא אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל וכי מה ענין ראשים אצל אבות אלא לומר לך מה אבות מנחילין בניהם כל מה שירצו אף ראשים מנחילין את העם כל מה שירצו

ומיטמא לה והא הכא דמדאורייתא אביה מיטמא לה ומדרבנן מיטמא לה בעל משום דהויא לה מת מצוה

ומי הוי מת מצוה והתניא אי זהו מת מצוה כל שאין לו קוברין קורא ואחרים עונין אותו אין זה מת מצוה הכא נמי כיון דלא ירתי לה קריא ולא ענו לה

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

יבמות פט – שבת ה’ בסיון

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות פט – שבת ה’ בסיון

שנתן לה אחרון גט לא פסלה מן הכהונה מכלל דלא בעיא גט דאי בעיא גט אמאי לא פסלה מן הכהונה אלא סיפא אמרי קידושי טעות הוו

רישא נמי אמרי נישואי טעות הוו קנסוה רבנן סיפא נמי ליקנסוה רישא דעבדא איסורא קנסוה סיפא דלא עבדא איסורא לא קנסוה רבנן

אין לה כתובה מאי טעמא תקינו לה רבנן כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה הא תהא קלה בעיניו להוציאה

אין לה פירות ולא מזונות ולא בלאות תנאי כתובה ככתובה דמי

נטלה מזה ומזה פשיטא מהו דתימא כיון דתפשה לא מפקינן מינה קא משמע לן

הולד ממזר תנן התם אין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם בשוגג תרומתו תרומה במזיד לא עשה ולא כלום מאי לא עשה ולא כלום אמר רב חסדא לא עשה ולא כלום כל עיקר דאפילו ההיא גריוא הדר לטיבליה

רב נתן ברבי אושעיא אמר לא עשה ולא כלום לתקן את השירים אבל תרומה הוי רב חסדא לא אמר כרב נתן ברבי אושעיא דאי אמרת הוי תרומה זימנין דפשע ולא מפריש

מאי שנא מהא דתנן התורם קישות ונמצאת מרה אבטיח ונמצאת סרוח תרומה ויחזור ויתרום שוגג אמזיד קרמית שוגג לא עבד איסורא מזיד קעבד איסורא

ורמי שוגג אשוגג הכא קתני בשוגג תרומתו תרומה התם קתני תרומה ויחזור ויתרום

התם שוגג קרוב למזיד דאיבעי ליה למיטעמיה

ורמי מזיד אמזיד הכא קתני במזיד לא עשה כלום התם תנן התורם משאין נקוב על נקוב תרומה ויחזור ויתרום

בתרי מאני ציית בחד מנא לא ציית

ולרב נתן ברבי אושעיא דאמר לא עשה ולא כלום לתקן שירים אבל תרומה הוי

מאי שנא מהא דתנן מן הנקוב על שאין נקוב תרומתו תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשר ממקום אחר

שאני הכא דמדאורייתא תרומה מעלייתא היא כדרבי אלעאי דאמר רבי אלעאי מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה דכתיב ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו

ואם אין קדוש נשיאות חטא למה מיכן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה

אמר ליה רבה לרב חסדא לדידך דאמרת לא עשה ולא כלום כל עיקר דאפילו ההוא גריוא הדר לטיבליה מאי טעמא גזירה דלמא פשע ולא מפריש מי איכא מידי דמדאורייתא הוי תרומה ומשום דלמא פשע אפקוה רבנן לחולין וכי בית דין מתנין לעקור דבר מן התורה

אמר ליה ואת לא תסברא והתנן הולד ממזר מזה ומזה בשלמא משני ממזר אלא מראשון אמאי אשתו היא וישראל מעליא הוא וקא שרינן ליה בממזרת

אמר ליה הכי אמר שמואל אסור בממזרת וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אסור בממזרת ואמאי קרי ליה ממזר לאוסרו בבת ישראל

שלח ליה רב חסדא לרבה ביד רב אחא בר רב הונא ואין בית דין מתנין לעקור דבר מן התורה והתניא מאימתי אדם יורש את אשתו קטנה בית שמאי אומרים משתעמוד בקומתה ובית הלל אומרים משתכנס לחופה רבי אליעזר אומר משתבעל ויורשה ומיטמא לה ואוכלת בגינו תרומה

בית שמאי אומרים משתעמוד בקומתה אף על גב דלא נכנסה לחופה אימא משתעמוד בקומתה ותכנס לחופה והכי קאמרו ליה בית שמאי לבית הלל דקאמריתו משתכנס לחופה אי עמדה בקומתה מהניא לה חופה ואי לא לא מהניא לה חופה

רבי אליעזר אומר משתבעל והאמר רבי אליעזר אין מעשה קטנה כלום אימא משתגדיל ותבעל

קתני מיהת יורשה והא הכא דמדאורייתא אבוה ירית לה ומדרבנן ירית לה בעל הפקר בית דין היה הפקר

דאמר רבי יצחק מנין שהפקר בית דין היה הפקר שנאמר כל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה

רבי אלעזר אמר מהכא אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל וכי מה ענין ראשים אצל אבות אלא לומר לך מה אבות מנחילין בניהם כל מה שירצו אף ראשים מנחילין את העם כל מה שירצו

ומיטמא לה והא הכא דמדאורייתא אביה מיטמא לה ומדרבנן מיטמא לה בעל משום דהויא לה מת מצוה

ומי הוי מת מצוה והתניא אי זהו מת מצוה כל שאין לו קוברין קורא ואחרים עונין אותו אין זה מת מצוה הכא נמי כיון דלא ירתי לה קריא ולא ענו לה

גלול כלפי מעלה