Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י״ג בתמוז תשפ״א | 23 יוני 2021
הלימוד החודש מוקדש ע"י פרידה כהן ואריק נוסבאום לזכר אביה, מיכאל בן שרגא פייבל הלוי במלאת 27 שנים לפטירתו. הוא היה איש יקר, נעים ומצחיק עם לב רחב.
ולרפואת פשע אטל בת שרה.

יומא עג

רב דימי אומר שכהן משוח מלחמה, שנמשח לצאת ולחזק חיילים שיוצאים למלחמה, לובש בגדי כהן גדול בזמן שהוא עובד במקדש. רבין אומר שהוא לובש אותם כשהוא שואל באורים ותומים. נשאלות שתי שאלות לרב דימי. כחלק מהתירוצים, אנו לומדים שכהן שנמשח למלחמה לא יכול ללבוש בגדי כהן הגדול כדי למנוע קנאה של הכהן הגדול. מביאים קושי על זה ממקור אחר שמשווה בין ההלכות השונות של כהן גדול / כהן גדול לשעבר/ וכהן משוח מלחמה ששם אין עניין של קנאה ובכל מקרה כהן משוח מלחמה לא לובש בגדי כהן גדול. איך פותרים בעייה זו? רבין מביא דעה אחרת שכהן המשוח לובש שמונה בגדים בכדי לשאול באורים ותומים. איך מתקשרים דרך האורים ותומים? דוגמאות מובאות מנביאים כדי ללמוד את ההלכות של מה נאמר, ואיך נאמר, איך ידע הנביא להבין את התשובה, וכו'. מה נאסר ביום כיפור? מהם היוצאים מן הכלל? מה שיעור האוכל שאסור לאכילה? האם אוכל ושתייה ביחד יכולים להגיע לשיעור האסור? האם זה אסור מן התורה לאכול פחות מן השיעור האסור (חצי שיעור)?

תלמוד לומר שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד מי שראוי לבא אל אהל מועד ואם איתא מיחזא חזי

אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר כל שעיקר משיחתו לאהל מועד יצא זה שעיקר משיחתו למלחמה

מיתיבי משוח מלחמה אינו משמש לא בארבעה ככהן הדיוט לא בשמונה ככהן גדול

אמר ליה אביי אלא זר משוית ליה אלא ככהן גדול משום איבה ככהן הדיוט משום מעלין בקדש ולא מורידין

אמר ליה רב אדא בר אבא לרבא והאי תנא דלית ליה איבה ולא קא משמש

דתניא דברים שבין כהן גדול לכהן הדיוט פר כהן משיח ופר הבא על כל המצות ופר יום הכפורים ועשירית האיפה

לא פורע ולא פורם אבל פורם הוא מלמטה וההדיוט מלמעלה ואין מטמא לקרוביו ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה ומחזיר את הרוצח

ומקריב אונן ואינו אוכל ואינו חולק ונוטל חלק בראש ומקריב חלק בראש ומשמש בשמנה כלים ופטור על טומאת מקדש וקדשיו וכל עבודות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו

וכולן נוהגות במרובה בגדים חוץ מפר הבא על כל המצות

וכולן נוהגות במשוח שעבר חוץ מפר יום הכפורים ועשירית האיפה

וכולן אין נוהגות במשוח מלחמה חוץ מחמשה דברים האמורין בפרשה לא פורע ולא פורם ולא מטמא לקרוביו ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה ומחזיר את הרוצח כדברי רבי יהודה וחכמים אומרים אינו מחזיר

כי לית ליה איבה בדכוותיה בדזוטר מיניה אית ליה

יתיב רבי אבהו וקאמר לה להא שמעתא משמיה דרבי יוחנן אהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו איכא דאמרי רבי חייא בר אבא אמרה ואהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו

מתקיף לה רב פפא בשלמא רבי אבהו משום יקרא דבי קיסר אלא לרבי חייא בר אבא נימרו ליה מימר לא אמר רבי יוחנן הכי

כי אתא רבין אמר נשאל איתמר תניא נמי הכי בגדים שכהן גדול משמש בהן משוח מלחמה נשאל בהן

תנו רבנן כיצד שואלין השואל פניו כלפי נשאל והנשאל פניו כלפי שכינה

השואל אומר ארדוף אחרי הגדוד הזה והנשאל אומר כה אמר ה׳ עלה והצלח רבי יהודה אומר אין צריך לומר כה אמר ה׳ אלא עלה והצלח

אין שואלין בקול שנאמר ושאל לו לא מהרהר בלבו שנאמר ושאל לו לפני ה׳ אלא כדרך שאמרה חנה בתפלתה שנאמר וחנה היא מדברת על לבה

אין שואלין שני דברים כאחד ואם שאל אין מחזירין אלא אחד ואין מחזירין לו אלא ראשון שנאמר היסגירוני בעלי קעילה בידו הירד שאול וגו׳ ויאמר ה׳ ירד והא אמרת אין מחזירין אלא ראשון דוד שאל

שלא כסדר והחזירו לו כסדר וכיון שידע ששאל שלא כסדר חזר ושאל כסדר שנאמר היסגירו בעלי קעילה אותי ואת אנשי ביד שאול ויאמר ה׳ יסגירו

ואם הוצרך הדבר לשנים מחזירין לו שנים שנאמר וישאל דוד בה׳ לאמר הארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו ויאמר (ה׳) לו רדוף כי השג תשיג והצל תציל

ואף על פי שגזירת נביא חוזרת גזירת אורים ותומים אינה חוזרת שנאמר במשפט האורים

למה נקרא שמן אורים ותומים אורים שמאירין את דבריהן תומים שמשלימין את דבריהן

ואם תאמר בגבעת בנימין מפני מה לא השלימו

הם שלא ביחנו אם לנצח אם להנצח ובאחרונה שביחנו הסכימו שנאמר ופנחס בן אלעזר בן אהרן עומד לפניו בימים ההם לאמר האוסיף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימין אחי אם אחדל ויאמר ה׳ עלו כי מחר אתננו בידך

כיצד נעשית רבי יוחנן אומר בולטות ריש לקיש אומר מצטרפות

והא לא כתיב בהו צדי אמר רב שמואל בר יצחק אברהם יצחק ויעקב כתיב שם והא לא כתיב טית אמר רב אחא בר יעקב שבטי ישורון כתיב שם

מיתיבי כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו אין שואלין בו שהרי שאל צדוק ועלתה לו אביתר ולא עלתה לו שנאמר ויעל אביתר עד תום כל העם וגו׳

סיועי הוה מסייע בהדייהו

ואין שואלין אלא למלך מנא הני מילי אמר רבי אבהו דאמר קרא ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים וגו׳ הוא זה מלך וכל [בני] ישראל אתו זה משוח מלחמה וכל העדה זו סנהדרין

הדרן עלך בא לו כהן גדול

מתני׳ יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה והמלך והכלה ירחצו את פניהם והחיה תנעול את הסנדל דברי רבי אליעזר וחכמים אוסרין

האוכל ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה והשותה מלא לוגמיו חייב כל האוכלים מצטרפין לככותבת וכל המשקין מצטרפין למלא לוגמיו האוכל ושותה אין מצטרפין

גמ׳ אסור ענוש כרת הוא אמר רבי אילא ואיתימא רבי ירמיה לא נצרכה אלא לחצי שיעור

הניחא למאן דאמר חצי שיעור אסור מן התורה אלא למאן דאמר חצי שיעור מותר מן התורה מאי איכא למימר

דאיתמר חצי שיעור רבי יוחנן אמר אסור מן התורה ריש לקיש אמר מותר מן התורה הניחא לרבי יוחנן אלא לריש לקיש מאי איכא למימר מודה ריש לקיש שאסור מדרבנן

אי הכי לא ניחייב עליה קרבן שבועה אלמא תנן שבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב ורבי שמעון פוטר

והוינן בה אמאי חייב מושבע ועומד מהר סיני הוא רב ושמואל ורבי יוחנן דאמרי בכולל דברים המותרים עם דברים האסורין

וריש לקיש אמר אי אתה מוצא אלא במפרש חצי שיעור ואליבא דרבנן או בסתם

הלימוד החודש מוקדש ע"י פרידה כהן ואריק נוסבאום לזכר אביה, מיכאל בן שרגא פייבל הלוי במלאת 27 שנים לפטירתו. הוא היה איש יקר, נעים ומצחיק עם לב רחב.
ולרפואת פשע אטל בת שרה.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

גפת יומא 61: תוקף איסורי יום הכיפורים

מה תוקפם של חמשת איסורי יום כיפור? איך עובדים עם טקסט והלכה ומנתחים א הנחות היסוד הגלומות מאחוריהם? מה הכוח שניתן לחכמים ביחס לפרשנות של פסוקי התורה? בשאלות אלו נדון בגפ"ת של השבוע ונפגוש את שלושת השיטות שהציעו הראשונים לשאלה זו. מסכת יומא בנויה כך ששבעת הפרקים הראשונים שלה עוסקים ביום הכיפורים כפי שהיה נראה בבית…

דף משלהן-70 משפחת כהנים

משפחת כהנים: דף משלהן פרק 70 – האם בלי בית מקדש יש חשיבות לכהונה?

מה הקשר של שירה וחמוטל עם כהנים? והאם בלי בית מקדש יש חשיבות לכהונה? על כהן גדול וכהנים בכלל כהן, טומאה, כהן גדול, ברכת כהנים

יומא עג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יומא עג

תלמוד לומר שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד מי שראוי לבא אל אהל מועד ואם איתא מיחזא חזי

אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר כל שעיקר משיחתו לאהל מועד יצא זה שעיקר משיחתו למלחמה

מיתיבי משוח מלחמה אינו משמש לא בארבעה ככהן הדיוט לא בשמונה ככהן גדול

אמר ליה אביי אלא זר משוית ליה אלא ככהן גדול משום איבה ככהן הדיוט משום מעלין בקדש ולא מורידין

אמר ליה רב אדא בר אבא לרבא והאי תנא דלית ליה איבה ולא קא משמש

דתניא דברים שבין כהן גדול לכהן הדיוט פר כהן משיח ופר הבא על כל המצות ופר יום הכפורים ועשירית האיפה

לא פורע ולא פורם אבל פורם הוא מלמטה וההדיוט מלמעלה ואין מטמא לקרוביו ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה ומחזיר את הרוצח

ומקריב אונן ואינו אוכל ואינו חולק ונוטל חלק בראש ומקריב חלק בראש ומשמש בשמנה כלים ופטור על טומאת מקדש וקדשיו וכל עבודות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו

וכולן נוהגות במרובה בגדים חוץ מפר הבא על כל המצות

וכולן נוהגות במשוח שעבר חוץ מפר יום הכפורים ועשירית האיפה

וכולן אין נוהגות במשוח מלחמה חוץ מחמשה דברים האמורין בפרשה לא פורע ולא פורם ולא מטמא לקרוביו ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה ומחזיר את הרוצח כדברי רבי יהודה וחכמים אומרים אינו מחזיר

כי לית ליה איבה בדכוותיה בדזוטר מיניה אית ליה

יתיב רבי אבהו וקאמר לה להא שמעתא משמיה דרבי יוחנן אהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו איכא דאמרי רבי חייא בר אבא אמרה ואהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו

מתקיף לה רב פפא בשלמא רבי אבהו משום יקרא דבי קיסר אלא לרבי חייא בר אבא נימרו ליה מימר לא אמר רבי יוחנן הכי

כי אתא רבין אמר נשאל איתמר תניא נמי הכי בגדים שכהן גדול משמש בהן משוח מלחמה נשאל בהן

תנו רבנן כיצד שואלין השואל פניו כלפי נשאל והנשאל פניו כלפי שכינה

השואל אומר ארדוף אחרי הגדוד הזה והנשאל אומר כה אמר ה׳ עלה והצלח רבי יהודה אומר אין צריך לומר כה אמר ה׳ אלא עלה והצלח

אין שואלין בקול שנאמר ושאל לו לא מהרהר בלבו שנאמר ושאל לו לפני ה׳ אלא כדרך שאמרה חנה בתפלתה שנאמר וחנה היא מדברת על לבה

אין שואלין שני דברים כאחד ואם שאל אין מחזירין אלא אחד ואין מחזירין לו אלא ראשון שנאמר היסגירוני בעלי קעילה בידו הירד שאול וגו׳ ויאמר ה׳ ירד והא אמרת אין מחזירין אלא ראשון דוד שאל

שלא כסדר והחזירו לו כסדר וכיון שידע ששאל שלא כסדר חזר ושאל כסדר שנאמר היסגירו בעלי קעילה אותי ואת אנשי ביד שאול ויאמר ה׳ יסגירו

ואם הוצרך הדבר לשנים מחזירין לו שנים שנאמר וישאל דוד בה׳ לאמר הארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו ויאמר (ה׳) לו רדוף כי השג תשיג והצל תציל

ואף על פי שגזירת נביא חוזרת גזירת אורים ותומים אינה חוזרת שנאמר במשפט האורים

למה נקרא שמן אורים ותומים אורים שמאירין את דבריהן תומים שמשלימין את דבריהן

ואם תאמר בגבעת בנימין מפני מה לא השלימו

הם שלא ביחנו אם לנצח אם להנצח ובאחרונה שביחנו הסכימו שנאמר ופנחס בן אלעזר בן אהרן עומד לפניו בימים ההם לאמר האוסיף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימין אחי אם אחדל ויאמר ה׳ עלו כי מחר אתננו בידך

כיצד נעשית רבי יוחנן אומר בולטות ריש לקיש אומר מצטרפות

והא לא כתיב בהו צדי אמר רב שמואל בר יצחק אברהם יצחק ויעקב כתיב שם והא לא כתיב טית אמר רב אחא בר יעקב שבטי ישורון כתיב שם

מיתיבי כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו אין שואלין בו שהרי שאל צדוק ועלתה לו אביתר ולא עלתה לו שנאמר ויעל אביתר עד תום כל העם וגו׳

סיועי הוה מסייע בהדייהו

ואין שואלין אלא למלך מנא הני מילי אמר רבי אבהו דאמר קרא ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים וגו׳ הוא זה מלך וכל [בני] ישראל אתו זה משוח מלחמה וכל העדה זו סנהדרין

הדרן עלך בא לו כהן גדול

מתני׳ יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה והמלך והכלה ירחצו את פניהם והחיה תנעול את הסנדל דברי רבי אליעזר וחכמים אוסרין

האוכל ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה והשותה מלא לוגמיו חייב כל האוכלים מצטרפין לככותבת וכל המשקין מצטרפין למלא לוגמיו האוכל ושותה אין מצטרפין

גמ׳ אסור ענוש כרת הוא אמר רבי אילא ואיתימא רבי ירמיה לא נצרכה אלא לחצי שיעור

הניחא למאן דאמר חצי שיעור אסור מן התורה אלא למאן דאמר חצי שיעור מותר מן התורה מאי איכא למימר

דאיתמר חצי שיעור רבי יוחנן אמר אסור מן התורה ריש לקיש אמר מותר מן התורה הניחא לרבי יוחנן אלא לריש לקיש מאי איכא למימר מודה ריש לקיש שאסור מדרבנן

אי הכי לא ניחייב עליה קרבן שבועה אלמא תנן שבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב ורבי שמעון פוטר

והוינן בה אמאי חייב מושבע ועומד מהר סיני הוא רב ושמואל ורבי יוחנן דאמרי בכולל דברים המותרים עם דברים האסורין

וריש לקיש אמר אי אתה מוצא אלא במפרש חצי שיעור ואליבא דרבנן או בסתם

Scroll To Top