Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י׳ באדר ב׳ תשפ״ד | 20 מרץ 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא כא

הגמרא מביאה שני מקורות נוספים המקשים על פסיקתו של רב לפיה קבלה על תשלום שנמצא אצל המלווה לא נותנים ללווה. ואז פותרים את הקושיות. הפרק השני מתחיל ברשימה של חפצים שאם מוצאים אותם ברחוב בצורה מסוימת, המוצא יכול להניח שהבעלים איבד אותם והתייאש מהם ואפשר לקחת אותם לעצמו. מופיע במשנה מקרה של פירות מפוזרים – כמה פירות באיזה גודל שטח? ר' ירמיה שואל שאלות על התשובה לשאלה הזאת בכדי להבין האם זה בגלל שכמות פירות אלו לא חושבים או בגלל שזה טירחה גדולה מדי לאוספם. אביי ורבא חולקים בנושא ייאוש שלא מדעת – אם לא ידוע שהבעלים התייאשו, האם כשייתאשו בהמשך, אפשר להניח שזה כאילו התייאשו מההתחלה ואם כן, המוצא יכול לזכות בחפץ? רבא אומר שזה נחשב ייאוש ואביי אומר שלא. הגמרא מסבירה שבמקרים מסויימים שניהם יסכימו כי בודאי יש ייאוש באופן מיידי או בודאי אין ייאוש באופן מיידי. ואז מביאים סדרה של שאלו על אביי, חלקם ממשנתינו. וקושי אחד מברייתא על רבא. לאביי, צריך להסביר שבמקרים שמותר למוצא לקחת חפץ, צריך להיות מקרה שבטוח לנו שהבעלים יודע באופן מיידי שנאבד ובטוח שהתייאש.

דשיילינן להו לסהדי אי פרוע אי לא פרוע

תא שמע סמפון שיש עליו עדים כשר מאי עדים עדי קיום

הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא ושאין עליו עדים פסול מאי אין עליו עדים אילימא דליכא עלויה עדים כלל צריכא למימר דפסול אלא לאו עדי קיום

גופא סמפון שיש עליו עדים יתקיים בחותמיו אין עליו עדים ויוצא מתחת ידי שליש או שיוצא לאחר חיתום שטרות כשר

יוצא מתחת ידי שליש דהא הימניה מלוה לשליש יוצא לאחר חיתום שטרות נמי דאי לאו דפריע לא הוה מרע ליה לשטריה

הדרן עלך שנים אוחזין

מתני׳ אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז

אלו מציאות שלו מצא פירות מפוזרין מעות מפוזרות כריכות ברשות הרבים ועגולי דבילה ככרות של נחתום מחרוזות של דגים וחתיכות של בשר וגיזי צמר הלקוחין ממדינתן ואניצי פשתן ולשונות של ארגמן הרי אלו שלו דברי רבי מאיר

רבי יהודה אומר כל שיש בו שינוי חייב להכריז כיצד מצא עגול ובתוכו חרס ככר ובתוכו מעות

רבי שמעון בן אלעזר אומר כל כלי אנפוריא אין חייב להכריז

גמ׳ מצא פירות מפוזרין וכמה אמר רבי יצחק קב בארבע אמות

היכי דמי אי דרך נפילה אפילו טובא נמי ואי דרך הינוח אפילו בציר מהכי נמי לא

אמר רב עוקבא בר חמא במכנשתא דבי דרי עסקינן קב בארבע אמות דנפיש טרחייהו לא טרח איניש ולא הדר אתי ושקיל להו אפקורי מפקר להו בציר מהכי טרח והדר אתי ושקיל להו ולא מפקר להו

בעי רבי ירמיה חצי קב בשתי אמות מהו קב בארבע אמות טעמא מאי משום דנפיש טרחייהו חצי קב בשתי אמות כיון דלא נפיש טרחייהו לא מפקר להו או דלמא משום דלא חשיבי וחצי קב בשתי אמות כיון דלא חשיבי מפקר להו

קביים בשמונה אמות מהו קב בארבע אמות טעמא מאי משום דנפיש טרחייהו וכל שכן קביים בשמונה אמות כיון דנפישא טרחייהו טפי מפקר להו או דלמא משום דלא חשיבי וקביים בשמונה אמות כיון דחשיבי לא מפקר להו

קב שומשמין בארבע אמות מהו קב בארבע אמות טעמא מאי משום דלא חשיבי ושומשמין כיון דחשיבי לא מפקר להו או דלמא משום דנפיש טרחייהו וכל שכן שומשמין כיון דנפיש טרחייהו טפי מפקר להו

קב תמרי בארבע אמות קב רמוני בארבע אמות מהו קב בארבע אמות טעמא מאי משום דלא חשיבי קב תמרי בארבע אמות קב רמוני בארבע אמות נמי כיון דלא חשיבי מפקר להו

או דלמא משום דנפישא טרחייהו וקב תמרי בארבע אמות וקב רמוני בארבע אמות כיון דלא נפיש טרחייהו לא מפקר להו מאי תיקו

איתמר


יאוש שלא מדעת אביי אמר לא הוי יאוש ורבא אמר הוי יאוש

בדבר שיש בו סימן כולי עלמא לא פליגי דלא הוי יאוש ואף על גב דשמעיניה דמיאש לסוף לא הוי יאוש דכי אתא לידיה באיסורא הוא דאתא לידיה דלכי ידע דנפל מיניה לא מיאש מימר אמר סימנא אית לי בגויה יהבנא סימנא ושקילנא ליה

בזוטו של ים ובשלוליתו של נהר אף על גב דאית ביה סימן רחמנא שרייה כדבעינן למימר לקמן

כי פליגי בדבר שאין בו סימן אביי אמר לא הוי יאוש דהא לא ידע דנפל מיניה רבא אמר הוי יאוש דלכי ידע דנפל מיניה מיאש מימר אמר סימנא לית לי בגויה מהשתא הוא דמיאש

(סימן פמגש ממקגטי ככסעז)

תא שמע פירות מפוזרין הא לא ידע דנפל מיניה הא אמר רב עוקבא בר חמא הכא במכנשתא דביזרי עסקינן דאבידה מדעת היא

תא שמע מעות מפוזרות הרי אלו שלו אמאי הא לא ידע דנפל מיניה התם נמי כדרבי יצחק דאמר אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה הכא נמי אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה

תא שמע עיגולי דבילה וככרות של נחתום הרי אלו שלו אמאי והא לא ידע דנפל מיניה התם נמי אגב דיקירי מידע ידע בהו

תא שמע ולשונות של ארגמן הרי אלו שלו ואמאי הא לא ידע דנפל מיניה התם נמי אגב דחשיבי משמושי ממשמש בהו וכדרבי יצחק

תא שמע המוצא מעות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובכל מקום שהרבים מצויין שם הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשין מהן והא לא ידע דנפל מיניה אמר רבי יצחק אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה

תא שמע מאימתי כל אדם מותרים בלקט משילכו בה הנמושות ואמרינן מאי נמושות ואמר רבי יוחנן סבי דאזלי אתיגרא ריש לקיש אמר לקוטי בתר לקוטי

ואמאי נהי דעניים דהכא מיאשי איכא עניים בדוכתא אחריתא דלא מיאשי אמרי כיון דאיכא עניים הכא הנך מעיקרא איאושי מיאש ואמרי עניים דהתם מלקטי ליה

תא שמע קציעות בדרך ואפילו בצד שדה קציעות וכן תאנה הנוטה לדרך ומצא תאנים תחתיה מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר בזיתים ובחרובים אסור

בשלמא רישא לאביי לא קשיא אגב דחשיבי ממשמש בהו תאנה נמי מידע ידיע דנתרא

אלא סיפא לרבא קשיא דקתני בזיתים ובחרובים אסור אמר רבי אבהו שאני זית הואיל וחזותו מוכיח עליו ואף על גב דנתרין זיתי מידע ידיע דוכתא דאיניש איניש הוא

אי הכי אפילו רישא נמי אמר רב פפא תאנה עם נפילתה נמאסת

תא שמע הגנב שנטל מזה ונתן לזה וכן גזלן שנטל מזה ונתן לזה



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

באיסור בא לידו – גפ"ת בבא מציעא כא

באיסורא אתא לידי: מדוע מי שמרים אבידה עם סימן על מנת להחזירה נחשב כאדם שהאבידה באה לידו באיסור? (בבא מציעא כא, כו, וב"ק סו) אם מצאתי מעיל ברחוב וניסיתי להחזיר אותו לבעליו האם אצטרך לשמור עליו בבית עד שיבוא אליהו אפילו שברור שהתיאש ממנה? זוהי שיטת הרמב"ן בסוגיתנו. למה הרמב"ן חושב כך? ולמה הסוגיה קוראת…

בבא מציעא כא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא כא

דשיילינן להו לסהדי אי פרוע אי לא פרוע

תא שמע סמפון שיש עליו עדים כשר מאי עדים עדי קיום

הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא ושאין עליו עדים פסול מאי אין עליו עדים אילימא דליכא עלויה עדים כלל צריכא למימר דפסול אלא לאו עדי קיום

גופא סמפון שיש עליו עדים יתקיים בחותמיו אין עליו עדים ויוצא מתחת ידי שליש או שיוצא לאחר חיתום שטרות כשר

יוצא מתחת ידי שליש דהא הימניה מלוה לשליש יוצא לאחר חיתום שטרות נמי דאי לאו דפריע לא הוה מרע ליה לשטריה

הדרן עלך שנים אוחזין

מתני׳ אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז

אלו מציאות שלו מצא פירות מפוזרין מעות מפוזרות כריכות ברשות הרבים ועגולי דבילה ככרות של נחתום מחרוזות של דגים וחתיכות של בשר וגיזי צמר הלקוחין ממדינתן ואניצי פשתן ולשונות של ארגמן הרי אלו שלו דברי רבי מאיר

רבי יהודה אומר כל שיש בו שינוי חייב להכריז כיצד מצא עגול ובתוכו חרס ככר ובתוכו מעות

רבי שמעון בן אלעזר אומר כל כלי אנפוריא אין חייב להכריז

גמ׳ מצא פירות מפוזרין וכמה אמר רבי יצחק קב בארבע אמות

היכי דמי אי דרך נפילה אפילו טובא נמי ואי דרך הינוח אפילו בציר מהכי נמי לא

אמר רב עוקבא בר חמא במכנשתא דבי דרי עסקינן קב בארבע אמות דנפיש טרחייהו לא טרח איניש ולא הדר אתי ושקיל להו אפקורי מפקר להו בציר מהכי טרח והדר אתי ושקיל להו ולא מפקר להו

בעי רבי ירמיה חצי קב בשתי אמות מהו קב בארבע אמות טעמא מאי משום דנפיש טרחייהו חצי קב בשתי אמות כיון דלא נפיש טרחייהו לא מפקר להו או דלמא משום דלא חשיבי וחצי קב בשתי אמות כיון דלא חשיבי מפקר להו

קביים בשמונה אמות מהו קב בארבע אמות טעמא מאי משום דנפיש טרחייהו וכל שכן קביים בשמונה אמות כיון דנפישא טרחייהו טפי מפקר להו או דלמא משום דלא חשיבי וקביים בשמונה אמות כיון דחשיבי לא מפקר להו

קב שומשמין בארבע אמות מהו קב בארבע אמות טעמא מאי משום דלא חשיבי ושומשמין כיון דחשיבי לא מפקר להו או דלמא משום דנפיש טרחייהו וכל שכן שומשמין כיון דנפיש טרחייהו טפי מפקר להו

קב תמרי בארבע אמות קב רמוני בארבע אמות מהו קב בארבע אמות טעמא מאי משום דלא חשיבי קב תמרי בארבע אמות קב רמוני בארבע אמות נמי כיון דלא חשיבי מפקר להו

או דלמא משום דנפישא טרחייהו וקב תמרי בארבע אמות וקב רמוני בארבע אמות כיון דלא נפיש טרחייהו לא מפקר להו מאי תיקו

איתמר


יאוש שלא מדעת אביי אמר לא הוי יאוש ורבא אמר הוי יאוש

בדבר שיש בו סימן כולי עלמא לא פליגי דלא הוי יאוש ואף על גב דשמעיניה דמיאש לסוף לא הוי יאוש דכי אתא לידיה באיסורא הוא דאתא לידיה דלכי ידע דנפל מיניה לא מיאש מימר אמר סימנא אית לי בגויה יהבנא סימנא ושקילנא ליה

בזוטו של ים ובשלוליתו של נהר אף על גב דאית ביה סימן רחמנא שרייה כדבעינן למימר לקמן

כי פליגי בדבר שאין בו סימן אביי אמר לא הוי יאוש דהא לא ידע דנפל מיניה רבא אמר הוי יאוש דלכי ידע דנפל מיניה מיאש מימר אמר סימנא לית לי בגויה מהשתא הוא דמיאש

(סימן פמגש ממקגטי ככסעז)

תא שמע פירות מפוזרין הא לא ידע דנפל מיניה הא אמר רב עוקבא בר חמא הכא במכנשתא דביזרי עסקינן דאבידה מדעת היא

תא שמע מעות מפוזרות הרי אלו שלו אמאי הא לא ידע דנפל מיניה התם נמי כדרבי יצחק דאמר אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה הכא נמי אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה

תא שמע עיגולי דבילה וככרות של נחתום הרי אלו שלו אמאי והא לא ידע דנפל מיניה התם נמי אגב דיקירי מידע ידע בהו

תא שמע ולשונות של ארגמן הרי אלו שלו ואמאי הא לא ידע דנפל מיניה התם נמי אגב דחשיבי משמושי ממשמש בהו וכדרבי יצחק

תא שמע המוצא מעות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובכל מקום שהרבים מצויין שם הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשין מהן והא לא ידע דנפל מיניה אמר רבי יצחק אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה

תא שמע מאימתי כל אדם מותרים בלקט משילכו בה הנמושות ואמרינן מאי נמושות ואמר רבי יוחנן סבי דאזלי אתיגרא ריש לקיש אמר לקוטי בתר לקוטי

ואמאי נהי דעניים דהכא מיאשי איכא עניים בדוכתא אחריתא דלא מיאשי אמרי כיון דאיכא עניים הכא הנך מעיקרא איאושי מיאש ואמרי עניים דהתם מלקטי ליה

תא שמע קציעות בדרך ואפילו בצד שדה קציעות וכן תאנה הנוטה לדרך ומצא תאנים תחתיה מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר בזיתים ובחרובים אסור

בשלמא רישא לאביי לא קשיא אגב דחשיבי ממשמש בהו תאנה נמי מידע ידיע דנתרא

אלא סיפא לרבא קשיא דקתני בזיתים ובחרובים אסור אמר רבי אבהו שאני זית הואיל וחזותו מוכיח עליו ואף על גב דנתרין זיתי מידע ידיע דוכתא דאיניש איניש הוא

אי הכי אפילו רישא נמי אמר רב פפא תאנה עם נפילתה נמאסת

תא שמע הגנב שנטל מזה ונתן לזה וכן גזלן שנטל מזה ונתן לזה


גלול כלפי מעלה