Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ח׳ בכסלו תשפ״ג | 2 דצמבר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י קבוצת הדרן בסילבר ספרינג לע”נ ניקי טויס, נחמה בת שמואל צדוק.

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

נדרים לח

הדף היום מוקדש ע”י רחל חייפץ לע”נ אביה, שרגא פייבל בן אברהם בן ציון, ולע”נ סבה וסבתה הרב משה וציפורה משבאום.

אם משה לא קיבל שכר מללמד תורה, מה היה מקור עושרו? רבי יוסי ב”ר חנינא אמר שהתורה ניתנה למשה עבורו ועבור משפחתו, אך משה החליט לתת אותה לעם ישראל. רב חסדא מעלה מספר קושיות מפסוקים נגד תיאוריה זו עד שהיא מתפרשת מחדש. מה היו תכונותיו של משה שחייבים להימצא במי שהקב”ה בוחר להשרות שכינתו עליו? הגמרא ממשיכה ומוכיחה מהיכן אנו רואים כי למשה הייתה כל אחת מהתכונות הללו. אנו למדים ממשה, שמואל, עמוס ויונה שנביאים הם עשירים. פסוקים מובאים כדי להוכיח זאת. מי שמודר הנאה מאחר, אשתו וילדיו יכולים להתפרנס מהם, אך לא ניתן להאכיל את הבהמות הכשרות שלו. יש מחלוקת לגבי בעלי חיים שאינם כשרים. רב הונא אמר שאפשר לשאת את בתה לאחר אם מודר הנאה מהאחר. לאיזה מקרה הוא מתייחס – כשאב הכלה מודר הנאה מהבעל העתידי או שהבעל העתידי מודר הנאה מאבי הכלה? רבי יעקב אמר שהמדיר בנו לתלמוד תורה (יש הסברים שונים לגבי המקרה המדויק ומי מוזר הנאה ממי), מותר פעולות בסיסיות/קלות מסוימות, כמו למלאות מים, להדליק את הנר. רבי יצחק מוסיף: לצלות דג קטן. רבי יוחנן אמר שאפשר למזוג כוס שלום לזולתו, גם אם מודר הנאה ממנו. מה זה כוס שלום? האם אפשר להאכיל את עבדיו הכנענים של מודר הנאה ממנו? האם זה נחשב שמהנהו?

זאת דהמצוה ידרך דהדרך חמש דפאת נגב אם דכי גאל הלין כתבן ולא קריין

אמר רב אחא בר אדא במערבא פסקין להדין פסוקא לתלתא פסוקין ויאמר ה׳ אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן

אמר רבי חמא ברבי חנינא לא העשיר משה אלא מפסולתן של לוחות שנאמר פסל לך שני לחת אבנים כראשנים פסולתן שלך יהא

אמר רבי יוסי ברבי חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך פסל לך מה פסולתן שלך אף כתבן שלך משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל ועליו הכתוב אומר טוב עין הוא יברך וגו׳

מתיב רב חסדא ואתי צוה ה׳ בעת ההיא ללמד אתכם ואותי צוה ואני לכם ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה׳ אלהי אותי צוה ואני לכם

ועתה כתבו לכם את השירה הזאת השירה לחודה למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל אלא פילפולא בעלמא

אמר רבי יוחנן אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו אלא על גבור ועשיר וחכם ועניו וכולן ממשה גבור דכתיב ויפרש את האהל על המשכן ואמר מר משה רבינו פרסו וכתיב עשר אמות ארך הקרש וגו׳ אימא דאריך וקטין

אלא מן הדין קרא דכתיב ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם ותניא הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה

עשיר פסל לך פסולתן שלך יהא חכם רב ושמואל דאמרי תרוייהו חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נתנו למשה חסר אחת שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים עניו דכתיב והאיש משה ענו מאד

אמר רבי יוחנן כל הנביאים עשירים היו מנלן ממשה ומשמואל מעמוס ומיונה

משה דכתיב לא חמור אחד מהם נשאתי אי בלא אגרא לאפוקי מאן דשקל בלא אגרא אלא דאפילו באגרא דילמא משום דעני הוה אלא מן פסל לך פסולתן יהא שלך

שמואל דכתיב הנני ענו בי נגד ה׳ ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי אי בחנם לאפוקי מאן דשקל בחנם אלא דאפילו בשכר דלמא דעני הוה אלא מהכא ותשבתו הרמתה כי שם ביתו ואמר רבא כל מקום שהלך ביתו עמו

אמר רבא גדול מה שנאמר בשמואל יותר משנאמר במשה דאילו במשה רבינו כתיב לא חמור אחד מהם נשאתי דאפילו בשכר ואילו גבי שמואל אפילו ברצון לא שכרו דכתיב ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו וגו׳

עמוס דכתיב ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים כדמתרגם רב יוסף ארי מרי גיתי אנא ושקמין לי בשפלתא וגו׳

יונה דכתיב ויתן שכרה וירד בה ואמר רבי יוחנן שנתן שכרה של ספינה כולה אמר רבי רומנוס שכרה של ספינה הויא ארבע אלפים דינרי דהבא

ואמר רבי יוחנן בתחלה היה משה למד תורה ומשכחה עד שניתנה לו במתנה שנאמר ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו

מתני׳ וזן את אשתו ואת בניו אף על פי שהוא חייב במזונותן ולא יזון את בהמתו בין טמאה בין טהורה רבי אליעזר אומר זן את הטמאה ואינו זן את הטהורה אמרו לו מה בין טמאה לטהורה אמר להו שהטהורה נפשה לשמים וגופה שלו וטמאה

נפשה וגופה לשמים אמרו לו אף הטמאה נפשה לשמים וגופה שלו שאם ירצה הרי הוא מוכרה לגוים או מאכילה לכלבים

גמ׳ אמר רב יצחק בר חנניה אמר רב הונא המודר הנאה מחבירו מותר להשיא לו בתו הוי בה רבי זירא במאי עסקינן אילימא בשנכסי אבי כלה אסורין על החתן הרי מוסר לו שפחה לשמשו

אלא בנכסי חתן אסורין על אבי כלה גדולה מזו אמרו זן את אשתו ואת בניו ואף על פי שהוא חייב במזונותן ואת אמרת מותר להשיא לו בתו

לעולם בשנכסי אבי כלה אסורין על החתן ובבתו בוגרת ומדעתה

תניא נמי הכי המודר הנאה מחבירו אסור להשיא לו בתו אבל משיאו בתו בוגרת ומדעתה

אמר רבי יעקב המדיר בנו לתלמוד תורה מותר למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר רבי יצחק אמר לצלות לו דג קטן אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן המודר הנאה מחבירו מותר להשקותו כוס של שלום מאי ניהו הכא תרגימו כוס של בית האבל במערבא אמרי כוס של בית המרחץ

ולא יזון את בהמתו בין כו׳ תניא יהושע איש עוזא אומר זן עבדיו ושפחותיו הכנענים ולא יזון את בהמתו בין טמאה בין טהורה מאי טעמא עבדיו ושפחותיו הכנענים למנחרותא עבידן בהמה לפטומא עבידא

מתני׳ המודר הנאה מחבירו ונכנס לבקרו עומד אבל לא יושב ומרפאו רפואת נפש אבל לא רפואת ממון

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י קבוצת הדרן בסילבר ספרינג לע”נ ניקי טויס, נחמה בת שמואל צדוק.

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon

השירה הזאת – במחשבה שניה 4

מהי השירה? ומה משמעותה של התורה כשירה? במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קלימר

גפת בדף היומי

שכר על לימוד תורה – גפ”ת 116

מסוגייתינו עולה שאסור לקחת שכר על לימוד תורה. כיצד נסביר את קיום עולם הישיבות והמדרשות המשלם משכורות למלמדי התורה? אולי כל מורה לתורה צריך בעצם להיות בעל מקצוע אחר? הצטרפו אלינו לגפת תוססת במיוחד

נדרים לח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדרים לח

זאת דהמצוה ידרך דהדרך חמש דפאת נגב אם דכי גאל הלין כתבן ולא קריין

אמר רב אחא בר אדא במערבא פסקין להדין פסוקא לתלתא פסוקין ויאמר ה׳ אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן

אמר רבי חמא ברבי חנינא לא העשיר משה אלא מפסולתן של לוחות שנאמר פסל לך שני לחת אבנים כראשנים פסולתן שלך יהא

אמר רבי יוסי ברבי חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך פסל לך מה פסולתן שלך אף כתבן שלך משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל ועליו הכתוב אומר טוב עין הוא יברך וגו׳

מתיב רב חסדא ואתי צוה ה׳ בעת ההיא ללמד אתכם ואותי צוה ואני לכם ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה׳ אלהי אותי צוה ואני לכם

ועתה כתבו לכם את השירה הזאת השירה לחודה למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל אלא פילפולא בעלמא

אמר רבי יוחנן אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו אלא על גבור ועשיר וחכם ועניו וכולן ממשה גבור דכתיב ויפרש את האהל על המשכן ואמר מר משה רבינו פרסו וכתיב עשר אמות ארך הקרש וגו׳ אימא דאריך וקטין

אלא מן הדין קרא דכתיב ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם ותניא הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה

עשיר פסל לך פסולתן שלך יהא חכם רב ושמואל דאמרי תרוייהו חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נתנו למשה חסר אחת שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים עניו דכתיב והאיש משה ענו מאד

אמר רבי יוחנן כל הנביאים עשירים היו מנלן ממשה ומשמואל מעמוס ומיונה

משה דכתיב לא חמור אחד מהם נשאתי אי בלא אגרא לאפוקי מאן דשקל בלא אגרא אלא דאפילו באגרא דילמא משום דעני הוה אלא מן פסל לך פסולתן יהא שלך

שמואל דכתיב הנני ענו בי נגד ה׳ ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי אי בחנם לאפוקי מאן דשקל בחנם אלא דאפילו בשכר דלמא דעני הוה אלא מהכא ותשבתו הרמתה כי שם ביתו ואמר רבא כל מקום שהלך ביתו עמו

אמר רבא גדול מה שנאמר בשמואל יותר משנאמר במשה דאילו במשה רבינו כתיב לא חמור אחד מהם נשאתי דאפילו בשכר ואילו גבי שמואל אפילו ברצון לא שכרו דכתיב ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו וגו׳

עמוס דכתיב ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים כדמתרגם רב יוסף ארי מרי גיתי אנא ושקמין לי בשפלתא וגו׳

יונה דכתיב ויתן שכרה וירד בה ואמר רבי יוחנן שנתן שכרה של ספינה כולה אמר רבי רומנוס שכרה של ספינה הויא ארבע אלפים דינרי דהבא

ואמר רבי יוחנן בתחלה היה משה למד תורה ומשכחה עד שניתנה לו במתנה שנאמר ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו

מתני׳ וזן את אשתו ואת בניו אף על פי שהוא חייב במזונותן ולא יזון את בהמתו בין טמאה בין טהורה רבי אליעזר אומר זן את הטמאה ואינו זן את הטהורה אמרו לו מה בין טמאה לטהורה אמר להו שהטהורה נפשה לשמים וגופה שלו וטמאה

נפשה וגופה לשמים אמרו לו אף הטמאה נפשה לשמים וגופה שלו שאם ירצה הרי הוא מוכרה לגוים או מאכילה לכלבים

גמ׳ אמר רב יצחק בר חנניה אמר רב הונא המודר הנאה מחבירו מותר להשיא לו בתו הוי בה רבי זירא במאי עסקינן אילימא בשנכסי אבי כלה אסורין על החתן הרי מוסר לו שפחה לשמשו

אלא בנכסי חתן אסורין על אבי כלה גדולה מזו אמרו זן את אשתו ואת בניו ואף על פי שהוא חייב במזונותן ואת אמרת מותר להשיא לו בתו

לעולם בשנכסי אבי כלה אסורין על החתן ובבתו בוגרת ומדעתה

תניא נמי הכי המודר הנאה מחבירו אסור להשיא לו בתו אבל משיאו בתו בוגרת ומדעתה

אמר רבי יעקב המדיר בנו לתלמוד תורה מותר למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר רבי יצחק אמר לצלות לו דג קטן אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן המודר הנאה מחבירו מותר להשקותו כוס של שלום מאי ניהו הכא תרגימו כוס של בית האבל במערבא אמרי כוס של בית המרחץ

ולא יזון את בהמתו בין כו׳ תניא יהושע איש עוזא אומר זן עבדיו ושפחותיו הכנענים ולא יזון את בהמתו בין טמאה בין טהורה מאי טעמא עבדיו ושפחותיו הכנענים למנחרותא עבידן בהמה לפטומא עבידא

מתני׳ המודר הנאה מחבירו ונכנס לבקרו עומד אבל לא יושב ומרפאו רפואת נפש אבל לא רפואת ממון

גלול כלפי מעלה