Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

א׳ בתשרי תשפ״ב | 7 ספטמבר 2021

ביצה ז – א' דראש השנה, א' בתשרי

זה הדף של היום הראשון של ראש השנה. לצפייה בדף של יום שני, לחצו כאן.

הדף היום מוקדש ע"י אלן ורלין ורחל גבל לזכר נשמת אביהן, ג'ים דינרשטיין שהתמיד בלימוד תורה. הוא מהווה מקור השראה לבנותיו ללמוד דף יומי.

הגמרא מביאה עוד שלוש אפשרויות להסביר את המשפט: ביצה עם יציאתה נגמרה. כל שתשמישו ביום נולד ביום – דבר זה מתייחס לתרנגולות. מה המשמעות ההלכתית למשפט הזה? הגמרא דנה במחלוקת בית שמאי ובית הלל בעניין השיעורים לחמץ/שאור. מאיפה דרשו דעותיהם מהתורה? ועל מה בדיוק נושא מהמחלוקת – שיעור למה? מה נקודת מחלוקתם בעניין כיסוי הדם ביום טוב?

דפחיא למאן יהבו ליה ביעי דשחוטה אתא לקמיה דרבי אמי אמר להו מקח טעות הוא והדר

פשיטא מהו דתימא האי לאכילה קא בעי להו והאי דקאמר דפחיא משום דצריבן למאי נפקא מינה למיתבה ליה ביני ביני קא משמע לן

ההוא דאמר להו ביעי דדכרא למאן ביעי דדכרא למאן יהבו ליה ביעי דספנא מארעא אתא לקמיה דרבי אמי אמר להו מקח טעות הוא והדר

פשיטא מהו דתימא האי לאכילה קא בעי להו והאי דקאמר דדכרא משום דשמינן טפי למאי נפקא מינה למיתבא ליה ביני ביני קא משמע לן

ואי בעית אימא מאי עם יציאתה נגמרה עם יציאת רובה נגמרה וכדרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן ביצה שיצאה רובה מערב יום טוב וחזרה מותרת לאכלה ביום טוב

ואיכא דאמר מאי עם יציאתה נגמרה עם יציאת כולה נגמרה עם יציאת כולה אין אבל רובה לא ולאפוקי מדרבי יוחנן

גופא השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן בחלב רבי יעקב אומר אם היו מעורות בגידין אסורות

מאן תנא להא דתנו רבנן האוכל מנבלת עוף טהור מן השלל של ביצים מן העצמות ומן הגידין ומן הבשר שנתלש מן החי טהור

מן האשכול של ביצים מן הקורקבן ובני מעיין או שהמחה את החלב וגמעו טמא

מאן תנא מן השלל של ביצים טהור אמר רב יוסף דלא כרבי יעקב דאי כרבי יעקב האמר אם היו מעורות בגידין אסורות

אמר ליה אביי ממאי דלמא עד כאן לא קאמר רבי יעקב התם אלא לענין אסורא אבל לענין טומאה לא

וכי תימא לענין טומאה נמי נגזור אפושי טומאה הוא ואפושי טומאה מדרבנן לא מפשינן

ואיכא דאמרי מאן תנא מן האשכול של ביצים טמא אמר רב יוסף רבי יעקב היא דאמר אם היו מעורות בגידין אסורות אמר ליה אביי ממאי דאשכול מהנך דתליא באשכול דלמא אשכול גופיה

וכי תימא אשכול גופיה מאי למימרא מידי דהוה אקורקבן ובני מעיין דאף על גב דבשר נינהו כיון דאיכא אינשי דלא אכלי איצטריך לאשמועינן הכא נמי כיון דאיכא אינשי דלא אכלי איצטריך לאשמועינן

תנו רבנן כל שתשמישו ביום נולד ביום כל שתשמישו בלילה נולד בלילה כל שתשמישו בין ביום ובין בלילה נולד בין ביום ובין בלילה כל שתשמישו ביום נולד ביום זו תרנגולת כל שתשמישו בלילה נולד בלילה זו עטלף כל שתשמישו בין ביום ובין בלילה אדם וכל דדמי ליה

אמר מר כל שתשמישו ביום נולד ביום זו תרנגולת למאי נפקא מינה לכדרב מרי בריה דרב כהנא דאמר רב מרי בריה דרב כהנא בדק בקנה של תרנגולין מערב יום טוב ולא מצא בה ביצה ולמחר השכים ומצא בה ביצה מותרת

והלא בדק אימר לא בדק יפה יפה ואפילו בדק יפה אימר יצתה רובה וחזרה הואי וכדרבי יוחנן

איני והא אמר רבי יוסי בן שאול אמר רב בדק בקנה של תרנגולת מערב יום טוב ולא מצא בה ביצה ולמחר השכים ומצא בה ביצה אסורה התם בדספנא מארעא

אי הכי דרב מרי נמי אימא מארעא ספנא בדאיכא זכר בהדה בדאיכא זכר נמי אימא מארעא ספנא אמר רבינא גמירי כל היכא דאיכא זכר לא ספנא מארעא

ועד כמה אמר רב גמדא משמיה דרב כל היכא

דשמעה קליה ביממא

עבד רב מרי עובדא עד שתין בתי

ואי איכא נהרא לא עברא ואי איכא מברא עברא ואי איכא מיצרא לא עברא הוה עובדא ועברא אמיצרא

במאי אוקימתא בדספנא מארעא מאי איריא בדק כי לא בדק נמי

כי לא בדק אימא מאתמול הואי אי הכי כי בדק נמי אימא יצתה רובה וחזרה היא וכדרבי יוחנן דרבי יוחנן לא שכיח

ואמר רבי יוסי בן שאול אמר רב האי תומא שחיקא סכנתא לגלויא

בית שמאי אומרים שאור בכזית

מאי טעמייהו דבית שמאי אם כן לכתוב רחמנא חמץ ולא בעי שאור ואנא אמינא ומה חמץ שאין חמוצו קשה בכזית שאור שחמוצו קשה לא כל שכן שאור דכתב רחמנא למה לי לומר לך שיעורו של זה לא כשיעורו של זה

ובית הלל צריכי דאי כתב רחמנא שאור הוה אמינא משום דחמוצו קשה אבל חמץ דאין חמוצו קשה אימא לא צריכא

ואי כתב רחמנא חמץ משום דראוי לאכילה אבל שאור שאין ראוי לאכילה אימא לא צריכא

ובית שמאי לית להו דרבי זירא דאמר רבי זירא פתח הכתוב בשאור וסיים בחמץ לומר לך זהו שאור זהו חמץ

לענין אכילה כולי עלמא לא פליגי כי פליגי לענין ביעור בית שמאי סברי לא ילפינן ביעור מאכילה ובית הלל סברי ילפינן ביעור מאכילה

אתמר נמי אמר רבי יוסי בר חנינא מחלוקת לענין ביעור אבל לענין אכילה דברי הכל זה וזה בכזית

תניא נמי הכי ולא יראה לך (שאור) ולא יראה לך (חמץ) זהו מחלוקת שבין בית שמאי ובית הלל שבית שמאי אומרים שאור בכזית וחמץ בככותבת ובית הלל אומרים זה וזה בכזית

השוחט חיה ועוף ביוט וכו׳

השוחט דיעבד אין לכתחלה לא אימא סיפא ובית הלל אומרים לא ישחוט מכלל דתנא קמא סבר ישחוט

הא לא קשיא לא ישחוט ויכסה קאמר

אימא סיפא ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה מכלל דרישא לאו דיעבד הוא

אמר רבה הכי קאמר השוחט שבא לימלך כיצד אומר לו בית שמאי אומרים אומר לו שחוט חפור וכסה ובית הלל אומרים לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן מבעוד יום

רב יוסף אמר הכי קאמר השוחט שבא להמלך כיצד אומר לו בית שמאי אומרים אומר לו לך חפור שחוט וכסה ובית הלל אומרים לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן מבעוד יום

אמר ליה אביי לרב יוסף לימא מר ורבה בדרבי זירא אמר רב קא מפלגיתו דאמר רבי זירא אמר רב השוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה שנאמר ושפך את דמו וכסהו בעפר עפר לא נאמר אלא בעפר מלמד שהשוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה

דמר אית ליה דרבי זירא ורבה לית ליה דרבי זירא

אמר ליה בין לדידי בין לרבה אית לן דרבי זירא והכא בהא קא מפלגינן רבה סבר אי איכא עפר למטה אין אי לא לא חיישינן דלמא ממליך ולא שחיט ולדידי (אדרבה) הא עדיפא דאי לא שרית ליה אתי לאמנועי משמחת יום טוב

ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה אמר רבי זריקא אמר רב יהודה והוא שיש לו דקר נעוץ מבעוד יום והא קא עביד כתישה אמר רב חייא בר אשי אמר רב

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ביצה ז – א' דראש השנה, א' בתשרי

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה ז – א' דראש השנה, א' בתשרי

דפחיא למאן יהבו ליה ביעי דשחוטה אתא לקמיה דרבי אמי אמר להו מקח טעות הוא והדר

פשיטא מהו דתימא האי לאכילה קא בעי להו והאי דקאמר דפחיא משום דצריבן למאי נפקא מינה למיתבה ליה ביני ביני קא משמע לן

ההוא דאמר להו ביעי דדכרא למאן ביעי דדכרא למאן יהבו ליה ביעי דספנא מארעא אתא לקמיה דרבי אמי אמר להו מקח טעות הוא והדר

פשיטא מהו דתימא האי לאכילה קא בעי להו והאי דקאמר דדכרא משום דשמינן טפי למאי נפקא מינה למיתבא ליה ביני ביני קא משמע לן

ואי בעית אימא מאי עם יציאתה נגמרה עם יציאת רובה נגמרה וכדרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן ביצה שיצאה רובה מערב יום טוב וחזרה מותרת לאכלה ביום טוב

ואיכא דאמר מאי עם יציאתה נגמרה עם יציאת כולה נגמרה עם יציאת כולה אין אבל רובה לא ולאפוקי מדרבי יוחנן

גופא השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן בחלב רבי יעקב אומר אם היו מעורות בגידין אסורות

מאן תנא להא דתנו רבנן האוכל מנבלת עוף טהור מן השלל של ביצים מן העצמות ומן הגידין ומן הבשר שנתלש מן החי טהור

מן האשכול של ביצים מן הקורקבן ובני מעיין או שהמחה את החלב וגמעו טמא

מאן תנא מן השלל של ביצים טהור אמר רב יוסף דלא כרבי יעקב דאי כרבי יעקב האמר אם היו מעורות בגידין אסורות

אמר ליה אביי ממאי דלמא עד כאן לא קאמר רבי יעקב התם אלא לענין אסורא אבל לענין טומאה לא

וכי תימא לענין טומאה נמי נגזור אפושי טומאה הוא ואפושי טומאה מדרבנן לא מפשינן

ואיכא דאמרי מאן תנא מן האשכול של ביצים טמא אמר רב יוסף רבי יעקב היא דאמר אם היו מעורות בגידין אסורות אמר ליה אביי ממאי דאשכול מהנך דתליא באשכול דלמא אשכול גופיה

וכי תימא אשכול גופיה מאי למימרא מידי דהוה אקורקבן ובני מעיין דאף על גב דבשר נינהו כיון דאיכא אינשי דלא אכלי איצטריך לאשמועינן הכא נמי כיון דאיכא אינשי דלא אכלי איצטריך לאשמועינן

תנו רבנן כל שתשמישו ביום נולד ביום כל שתשמישו בלילה נולד בלילה כל שתשמישו בין ביום ובין בלילה נולד בין ביום ובין בלילה כל שתשמישו ביום נולד ביום זו תרנגולת כל שתשמישו בלילה נולד בלילה זו עטלף כל שתשמישו בין ביום ובין בלילה אדם וכל דדמי ליה

אמר מר כל שתשמישו ביום נולד ביום זו תרנגולת למאי נפקא מינה לכדרב מרי בריה דרב כהנא דאמר רב מרי בריה דרב כהנא בדק בקנה של תרנגולין מערב יום טוב ולא מצא בה ביצה ולמחר השכים ומצא בה ביצה מותרת

והלא בדק אימר לא בדק יפה יפה ואפילו בדק יפה אימר יצתה רובה וחזרה הואי וכדרבי יוחנן

איני והא אמר רבי יוסי בן שאול אמר רב בדק בקנה של תרנגולת מערב יום טוב ולא מצא בה ביצה ולמחר השכים ומצא בה ביצה אסורה התם בדספנא מארעא

אי הכי דרב מרי נמי אימא מארעא ספנא בדאיכא זכר בהדה בדאיכא זכר נמי אימא מארעא ספנא אמר רבינא גמירי כל היכא דאיכא זכר לא ספנא מארעא

ועד כמה אמר רב גמדא משמיה דרב כל היכא

דשמעה קליה ביממא

עבד רב מרי עובדא עד שתין בתי

ואי איכא נהרא לא עברא ואי איכא מברא עברא ואי איכא מיצרא לא עברא הוה עובדא ועברא אמיצרא

במאי אוקימתא בדספנא מארעא מאי איריא בדק כי לא בדק נמי

כי לא בדק אימא מאתמול הואי אי הכי כי בדק נמי אימא יצתה רובה וחזרה היא וכדרבי יוחנן דרבי יוחנן לא שכיח

ואמר רבי יוסי בן שאול אמר רב האי תומא שחיקא סכנתא לגלויא

בית שמאי אומרים שאור בכזית

מאי טעמייהו דבית שמאי אם כן לכתוב רחמנא חמץ ולא בעי שאור ואנא אמינא ומה חמץ שאין חמוצו קשה בכזית שאור שחמוצו קשה לא כל שכן שאור דכתב רחמנא למה לי לומר לך שיעורו של זה לא כשיעורו של זה

ובית הלל צריכי דאי כתב רחמנא שאור הוה אמינא משום דחמוצו קשה אבל חמץ דאין חמוצו קשה אימא לא צריכא

ואי כתב רחמנא חמץ משום דראוי לאכילה אבל שאור שאין ראוי לאכילה אימא לא צריכא

ובית שמאי לית להו דרבי זירא דאמר רבי זירא פתח הכתוב בשאור וסיים בחמץ לומר לך זהו שאור זהו חמץ

לענין אכילה כולי עלמא לא פליגי כי פליגי לענין ביעור בית שמאי סברי לא ילפינן ביעור מאכילה ובית הלל סברי ילפינן ביעור מאכילה

אתמר נמי אמר רבי יוסי בר חנינא מחלוקת לענין ביעור אבל לענין אכילה דברי הכל זה וזה בכזית

תניא נמי הכי ולא יראה לך (שאור) ולא יראה לך (חמץ) זהו מחלוקת שבין בית שמאי ובית הלל שבית שמאי אומרים שאור בכזית וחמץ בככותבת ובית הלל אומרים זה וזה בכזית

השוחט חיה ועוף ביוט וכו׳

השוחט דיעבד אין לכתחלה לא אימא סיפא ובית הלל אומרים לא ישחוט מכלל דתנא קמא סבר ישחוט

הא לא קשיא לא ישחוט ויכסה קאמר

אימא סיפא ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה מכלל דרישא לאו דיעבד הוא

אמר רבה הכי קאמר השוחט שבא לימלך כיצד אומר לו בית שמאי אומרים אומר לו שחוט חפור וכסה ובית הלל אומרים לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן מבעוד יום

רב יוסף אמר הכי קאמר השוחט שבא להמלך כיצד אומר לו בית שמאי אומרים אומר לו לך חפור שחוט וכסה ובית הלל אומרים לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן מבעוד יום

אמר ליה אביי לרב יוסף לימא מר ורבה בדרבי זירא אמר רב קא מפלגיתו דאמר רבי זירא אמר רב השוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה שנאמר ושפך את דמו וכסהו בעפר עפר לא נאמר אלא בעפר מלמד שהשוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה

דמר אית ליה דרבי זירא ורבה לית ליה דרבי זירא

אמר ליה בין לדידי בין לרבה אית לן דרבי זירא והכא בהא קא מפלגינן רבה סבר אי איכא עפר למטה אין אי לא לא חיישינן דלמא ממליך ולא שחיט ולדידי (אדרבה) הא עדיפא דאי לא שרית ליה אתי לאמנועי משמחת יום טוב

ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה אמר רבי זריקא אמר רב יהודה והוא שיש לו דקר נעוץ מבעוד יום והא קא עביד כתישה אמר רב חייא בר אשי אמר רב

Scroll To Top